ראש בראש: על השיר הנבחר לארוויזיון 2018

נטע ברזילי. צילום: דניאל קמינסקי

14/03/2018

יאיר אבלסון וחן זמיר

ראש בראש: על השיר הנבחר לארוויזיון 2018

בתחילת השבוע נחשף השיר הנבחר "TOY" לייצג אותנו באירוויזיון 2018, אותו תשיר נטע ברזילי זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון". הדעות לגבי השיר חלוקות ונעות בין ביקורת ואכזבה לאהדה ופרגון רב. האם הוא להיט מאכזב ונדוש? או שיר פמיניסטי חסר מעצורים? חן זמיר ויאיר אבלסון סיכמו את הדברים בדעות מנוגדות לגבי השיר.

הצד שלו:

בואו נדבר רגע על השיר הזה, על הזמרת שלו ועל התחרות הזו.

נטע זרחה במהלך כל התחרות תוך שימוש בכלי שנהיה החתימה שלה, הלופר המפורסם. היא עיבדה לחנים כך שיתאימו לה ולסגנון שלה ונבחרה תחת הדגל ״משהו שונה״. השאיפה, לדברי השופטים, היתה להביא משהו מחוץ לקופסה, משהו חדש, משהו שלא עשו עדיין. ועד כאן הכל נשמע די הגיוני, אם שמים בצד את האופי האמיתי של האירוויזיון.

רק מה? אז באו הכותב והמלחין והחליטו שאם הנוסחה של נדב גדג׳ עבדה טוב, ואם הנוסחה של שנה שעברה עבדה לא רע, אפשר (וצריך!) להשתמש באותה נוסחה שוב. במקום לתת לאירוויזיון את ״מחוץ לקופסה״ של נטע, הם בחרו לקחת המון קופסאות, לדחוס אותן בכוח לקופסה אחת, לסנתז ממנה משהו שיתאים ל-3 הדקות המותרות בתחרות ונתנו לנטע מן המדף בפקודת ״שירי את זה!״.

שמעתי את השיר כמה פעמים והתקשיתי לעקוב. מה היה לנו שם? פופ דביק? צ׳ק. קצב ״מדליק״? צ׳ק. כריסטינה אגילרה? צ׳ק. קצת סטטיק? צ׳ק. מעוולים? כמובן שצ׳ק. הרי צריך קצת ״ישראל האמיתית״ בשיר. הלופר הידוע? הוא נזנח אחרי בדיוק 10 שניות. אבל זה מספיק בשביל ה-צ׳ק. ואסור לשכוח את גולת הכותרת – התרנגולת. הרי אי אפשר שיר בלי ״שטיק״ ומה יותר טוב מלגרום לזמרת בעלת קול מעולה וחוש עיבוד מצויין לקרקר כמו תרנגולת לפני שחיטה? ובכן, באזניי השיר הזה נשמע בדיוק כך – כמו שחיטה. שחיטה של האוזניים. העלבה של האינטיליגנציה המוסיקלית של כל מי ששומע אותו. מיש-מש לא ברור ונסיון לרכוב על נוסחה מן העבר כדי לייצר להיט שעשוי להתאים למועדוני נוער אבל לא לתחרות שירים יבשתית. היה עדיף לו היו נותנים לנטע להלחין בעצמה את השיר, להביא את היכולות שלה והאוזן שלה, להשתמש בלופר שלה כמו שהיא יודעת ולתת לקול שלה להשמע כמו שהוא, ולא בעודה מנסה לחקות תרנגול.

נו, כפרות. ננסה שוב בשנה הבאה.

הצד שלה:

אפשר לומר שיש לנו השנה דיווה אמיתית. אישה שמביאה בשורה לעולם המוסיקה, חדשנות ותעוזה. כמובן שזה מתבטא גם בשיר.

האישיות של נטע היא כזאת, שגורמת לך לתהות "מה זה הדבר הזה?" ולהתפעל מהעוצמה שלה בו זמנית. וכך בדיוק עושה השיר. העומס בסגנונות שבאים לידי ביטוי בשיר ובעיבוד יוצא הדופן יוצר Fun חדשני וכמעט עתידני מסוגו, מוזר אך קליט מאוד בו זמנית. ואולי זה מה שאנחנו צריכים כדי לזכות בתחרות. משהו שאף אחד עוד לא שמע או ראה מעולם.

מעבר לקופצניות בשיר, נטע מעבירה כאן מסר חדש. "Im not your toy", הוא המשפט שחוזר על עצמו לאורך כל השיר ויוצא כנגד החפצת נשים, קורא לגברים המחפיצים פחדנים (אולי אלו שבורחים ממחויבות) בעזרת קרקורי התרנגולת החינניים של נטע, וכל זה קורה בעזרת ארבע רקדניות כישרוניות ומגוונות שרק מחזקות את המסר. קצת לפני הפזמון עולה המשפט "Wonder woman don’t you ever forget, you're divine and he is about to regret", משפט שיוצר תזכורת קטנה על הסרט המצליח "וונדר וומן" שהביא לנו גאווה ישראלית ונשית גדולה השנה.

המילים בשיר אומנם לא יותר מידי מורכבות או עמוקות אבל אולי זה מה שצריך לאירוויזיון, מסר קצר וקולע, שמתקשר בדיוק לקמפיין ה#Me Too- שהתרחש בשנה האחרונה ולכל האירועים שקרו סביבו. כל זה מתווסף לעובדה שנטע היא דיווה בכל מה שהיא עושה, למרות הנראות שלה שלא עומדת בסטנדרט של מודל היופי האירופאי. המסר הנוסף והמוסווה יותר שעובר בשיר, בעזרת היכולת של נטע להפוך כל מה שמוזר ופריק למגניב ומיוחד, הוא החופש להיות מי שאנחנו באמת. ואני מאמינה שעם כל הנתונים הללו, אירופה בהחלט תוקסם מנטע ומהשיר הנועז, ויש לנו סיכוי מאוד מכובד להגיע לגמר ואולי אף לזכות בו.

מה הצד שלכם בנושא? הגיבו כאן

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-10-17

    פסטיבל אינדיסיטי

    19:30 מרכז העיר ירושלים

  • אבישג זיו משיקה אלבום חדש

    21:00 בית היוצר, תל אביב

  • אביתר ברנוביץ' משיק אלבום בכורה

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • הודנא אורקסטרה משיקים אלבום חדש

    21:00 תדר, תל אביב

  • 2018-10-18

    ערב מחווה לדייויד בואי

    20:30 אוזןבר, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *