ועכשיו יותר ברגש: על האלבום החדש של תומר ישעיהו

צילום: שירה משה

24/01/2018

יעל ניסקי

ועכשיו יותר ברגש: על האלבום החדש של תומר ישעיהו

תומר ישעיהו הוציא לאחרונה את אלבום הסולו השלישי שלו, "טריפולי". בראיון לרעש הוא מספר על ההשפעות, המעבר מאנגלית לעברית ועל תהליך היצירה.

אם אתם נמנים עם מאזיני הבוקר של 88fm, יכול להיות שגם אתם נחשפתם כבר לשיר "יום אחד", שהתנגן בתכנית הבוקר כמעט כל יום במהלך השבועות האחרונים. החיבה לשיר הזה לא מפתיעה ואפשר בהחלט להתרפק עליו, שכן הוא מעביר תחושת געגוע לאותה מוסיקה ישראלית קלאסית טובה של שנות השבעים, השנים הנפלאות של אריק איינשטיין, שלום חנוך, שלמה ארצי ואחרים. אבל לא רק נוסטלגיה וגעגוע מהדהדים מהשירים של תומר ישעיהו באלבום, יש בהם בכל זאת קול שונה, שבא לידי ביטוי בחיבורים של המילים שהוא כותב עם כלי המיתר בהם הוא מנגן, בראשם גיטרה ובוזוקי.

במקרה של ישעיהו התחושה היא שהבוזוקי מביא איתו משהו מדיטטיבי, שמסייע לו לייצר רובד נוסף, עומק ורגש ולספר את הסיפור שהוא פורס בשיריו. זאת, בניגוד לאמנים מסוימים, בהם גם אמני רוק, שנדמה שמשתמשים בצליל אוריינטלי ממניעים חיצוניים, בין היתר גם על מנת לחבר את המוסיקה והשירים שלהם לקהל הישראלי.

ישעיהו (28) הצליח להוציא תחת ידו שלושה אלבומי סולו במהלך פחות משנתיים, וזאת לאחר שני אלבומים ו- EP באנגלית עם ההרכב ISAIAH. אם באלבומים קודמים התחושה היתה שהוא מתנסה בסגנונות ומחפש את הקו המוסיקלי שלו, באלבום הנוכחי, שיצא תחת הלייבל "אווזה", הוא מציג קול מגובש יותר. יש באלבום הזה יותר רגש ורומנטיקה, המילים מהודקות יותר בהקשר הזה וגם המוסיקה צובעת אותן ומרימה אותן על מנת שנקשיב להן ביתר תשומת לב.

לאחר שהאזנתי מספר פעמים ל"טריפולי", החלטתי להרים טלפון לישעיהו, כדי להבין מה קרה בתהליך היצירה הנוכחי שלו, ואיזו קפיצת מדרגה התרחשה בו.

אתה מרגיש שמצאת את הקול שלך, את הסאונד שלך?
"לא, מה פתאום, לא מצאתי את הקול שלי. מוסיקה היא צורת תקשורת וכמובן שאני מחפש מקום בה, אבל בסתר ליבי אני מקווה שלא אמצא – כי אז, בעצם מה הלאה, מה האתגר הבא. להפך, אני מרגיש שקיים בי חוסר שקט, שכרגע הוא מוגבר, ואני משתדל להיות בתנועה, משום שזה המקום שהכי מטיב איתי ולאו דווקא להיות מגובש או מדויק".

נראה שעברת איזושהיא דרך, האלבום הזה מחובר עמוק יותר לתוך הרגש – מה עבר עליך בזמן יצירת טריפולי?
"הרבה שירים בטריפולי הם סיפורים של אנשים אחרים. מאד מרגש אותי לשמוע סיפורים, להקשיב לאנשים. אני מאמין מאד בתקשורת ישירה עם אנשים, פנים אל פנים. כשיוצאים לרחוב או נפגשים עם בן אדם שמדבר, אני שם לב יותר, כי אולי יש שם סיפור טוב שכדאי לכתוב עליו. אני מכניס את הפרשנות שלי, אבל אני דווקא מאד רוצה להיות זבוב על קיר. כששרתי באנגלית ב- ISAIAH המילים נשמעו לי מאד מרוחקות, כאילו אני צועק לאנשים ממרחק חמש מאות מטר. הרגשתי שזה לא באמת שלי. באלבום הסולו הראשון שלי עבדתי עם עמיר לב שגרם לי לעשות את המעבר מאנגלית לעברית. הוא ישב איתי במשך שנה ולימד אותי לכתוב. אני לא יודע אם אני יודע לכתוב שיר – אבל, אם כן, אז עמיר הוא המאסטר והוא כל הזמן נוכח בכתיבה שלי גם אם הוא לא פה פיזית".

צילום: שירה משה

 

כיוצר שכותב ומלחין את השירים שלו, כשאתה מגיע להקלטות עם ההרכב שלך, אתה יותר משחרר או שיש לך חזון מסוים ואתה יותר ריכוזי בהקשר הזה?
"עם ההרכב הנוכחי, עם שחר חזיזה, רועי חרמון, אמיר שדות ויוגב גלוסמן, למזלי מצאנו חלקת אדמה שהיא שלנו. אולי אני קניתי את החלקה והיא רשומה על שמי, אבל הם גרים שם גם ויש להם יד מאד חופשית. מצאנו שפה, גם באלבום הקודם וגם בטריפולי, שהיא ללא מילים, ואנחנו נותנים לה להנחות אותנו. אני משתדל להביא שירים שיאפשרו להם גמישות ושבהם יוכלו לשלב את הגוונים שלהם. אפשר לומר שעצרנו את האלבום הזה ב- 85% והשארנו מעין מקום 'ריק', מקום של חסד, הן מבחינת מספר השירים, הן בתפקידים ובעיבודים והן מבחינת התוכן. בהופעות אנחנו ממלאים את המקום הזה ונותנים לעצמנו ליצור בתוך זה. אני גם משתדל להשאיר את הסיומות של האלבומים פתוחות ואווריריות, כדי להשאיר טעם של עוד".

דווקא באלבום הזה התחושה היא של יצירה יותר מגובשת ומהודקת.
"ההימצאות בתנועה מתמדת גורמת לגוף הזה, שכותב, מייצר ומקליט שירים, להיות משומן יותר. ככל שאני עושה יותר, באופן טבעי זה מוצא מסגרת יותר מהודקת, אבל גם אם באופן טכני האלבום יצא יותר אסוף, מבחינת התוכן יש בו הרבה גמישות, שחרור ומקום גם לכיוונים קלילים יותר".

אני רוצה לדבר איתך קצת על הבוזוקי – מאיפה זה התחיל ומה אתה מחפש לייצר עם הבוזוקי בשירים שלך היום?
"בתור ילד, שמעתי הרבה אריס סאן, הרבה בזכות סבא שלי, וזה הוטמע הכי חזק במוסיקה שלי. כמובן, שמעתי גם נירוואנה, פינק פלויד וביטלס, אבל לאריס סאן היתה את ההשפעה הכי גדולה עליי. הוא ניגן בגיטרה חשמלית כאילו היא בוזוקי ולמעשה הביא רוקנ'רול לתוך המוסיקה היוונית. אפשר לומר שהוא גיבור הגיטרה שלי. אחריו גם התחלתי לשמוע את ג'ורג' האריסון. התחלתי לנגן בבוזוקי בגיל מאד צעיר וזה הפך לחלק מההוויה שלי.

"היום, אני מופיע ומקליט עם סוגים שונים של כלי מיתר, בוזוקי, מנדולינות וג'ומבוש, ואני מנגן בהם בלי שלמדתי לנגן בהם. גם גיטרה למדתי במשך שנים בודדות. זאת צורת ביטוי שהעמקתי בה והיא הוטמעה במערכת מגיל צעיר כל כך חזק, שהיום אני יכול פשוט לשחרר ולנגן בכלים האלה בלי יותר מידי מחשבות או כוונות. זה לא מגיע מהמקום של להיות יותר אוריינטלי או לספק מוסיקה שתהיה אהודה, אלא על מנת לספק את הרקע הנכון למוסיקה ולמילים".

מה אתה שומע היום? איזו מוסיקה?
"אני אוהב כל דבר שבא מהלב. אני שומע הרבה מוסיקה אתנית מאלג'יר, צרפת, פקיסטן והודו. אוהב במיוחד מוסיקה מקומית אקלטית ומסורתית. אני בוחר את המוסיקה עם איכות ההקלטה הכי גרועה, זה מרגש אותי, זה אותנטי. וכמובן הרבה דברים אחרים, קלאסיקות כמו פליטווד מק, מוסיקה מהסבנטיז, ביץ' בויז, ביטלס, ג'וני מיטשל, סטיבי וונדר, אריק איינשטיין, שלום חנוך, זוהר ארגוב. לאחרונה שומע הרבה את רועי ריק (הקולקטיב), חבר טוב, שהוציא לא מזמן אלבום תרגומים לזמר והיוצר האיטלקי פבריציו דה-אנדרה, שהוא פשוט יפהפה".

איך עובד אצלך התהליך של הכתיבה?
"בתהליך היצירה של השיר אני תמיד מבקש, לפני שאני ניגש לכתוב, שהמנגינה תעזור למילים. חלק גדול מהזמן זה לא ממש מתחבר טוב. יש שירים באלבום, כמו 'זמן פריז' שנכתבו ארבע פעמים לפני הגרסה האחרונה שלהם. שירים אחרים נכתבו לפני הרבה זמן, לדוגמה, 'כביש הערבה' נכתב לפני שנתיים ורק לאחרונה, אחרי שישבתי עם צוקי (צוק דבוסק) כמה שעות והאזנו יחד במשך שעות לחומר הגלם, הוא באמת הפך לשיר. השיר השני באלבום (ארנב ולביאה) הצליח בזכות זה שרועי (חרמן) המציא מנגינה תוך כדי ההקלטות לאחד הבתים שלא כל כך הסתדר לפני כן, וזה היה רגע נפלא בהקלטה.

"אני לא מגיע מוכן לאולפן כי עד הרגע האחרון אני סומך על המרווח הקטן, שמאפשר הגמישות והשחרור ביצירה וגם את היכולת לומר שאם לא ייצא, זה גם לא נורא. אפשר לומר שעם כל שיר ועם כל סיפור שקיים בו, אני עובר מסע כלשהו. אני עובד על כל שיר עד הדד ליין בו מסיימים להקליט אותו".

תומר ישעיהו עובד בימים אלו על אלבום חדש ומופיע ברחבי הארץ. תוכלו לראות אותו ב- 25.1 ב"גןחיות", מצפה רמון, ב- 1.2 ב"לייב ארמי" ראשל"צ, ב- 3.2 ב"קרפיות השיכור" בקיבוץ עמיר, ב- 8.2 ב"סינקופה בר" חיפה, ב- 12.2 ב"פרדס" אשדוד, ב- 15.2 ב"עשן הזמן" באר שבע, ב- 24.3 ב"צוללת הצהובה ירושלים וב- 5.4 ב"בסקולה" תל אביב.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-12-10

    50 שנה ללד זפלין – מופע מחווה

    21:00 צוותא, תל אביב

  • 2018-12-11

    עטר מיינר משיק אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • Lucille Crew & Echo

    20:30 ברקה, באר שבע

  • 2018-12-12

    אלון עדר ולהקה משיקים אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • ביטניק משיקים אלבום בכורה

    21:00 לבונטין 7, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *