חברים מכוכב אחר: על ההופעה של ספוטניק היי פיי באוזןבר

צילום: שרון עובדיה

19/01/2018

לירן פרידמן

חברים מכוכב אחר: על ההופעה של ספוטניק היי פיי באוזןבר

בהמשך לסיבוב ההופעות בו הם חוטפים את מיטב ילדינו לצרכי ניסויים, צמד הקוסמונאוטים ספוטניק היי פיי נחתו להנעים את אוזננו באוזןבר בתל אביב.

ספוטניק היי פיי היא להקת רגאיי-דאב-סקא מירושלים, אותה מובילים זוג התאומים אדיק ודימה מיטגרץ. צצה לתוך התודעה המוסיקלית מתוך עיר הקודש ב-2013 עם השיר "אלכס פישמן", שיר המספר את סיפור האומץ והגבורה של השומר הרוסי אלכס פישמן במלחמתו הבודדת בלילות בה הוא מגן על העולם מהאנרגיות שליליות של כספי בעלי ההון. שנה לאחר מכן, הביאו לנו את האלמנט השני בנוסחה של ספוטניק עם "עב"מ", שיר דאב כבד על היחסים בין החוטף והנחטף בפגישות מסוג שלישי.

שני האלמנטים האלה של דור 1.5 ומד"ב באו לידי ביטוי באוקטובר השנה עם אלבום הבכורה המשוכלל שלהם "ספוטניק היי פיי". אוסף שירים משובח שמדבר על מגוון נושאים הזויים ולפעמים אישיים מאוד, אבל תמיד שומר על רמה מסוימת של הומור שחור כמיטב האומנים הרוסים לדורותיהם – משליטת האילומיניטי בארץ, אהבה בעולם בו אין חשמל יותר ועד תחושת השונות של עולה חדש בארץ. כל זה עטוף במיקס רגאיי אמתי של בס עמוק, תופים בריוורב, וניגונים מהפנטים על קלידים ומלודיקה.

את ספוטניק הספקתי לראות כבר פעמים, ואם אגיד את האמת לא היה משהו. אולי הם ניסו אז יותר מדי את השירים החדשים והם לא היו בשלים, אולי הסאונד היה חרא באוויר הפתוח. למרות הניסיון הקודם, ההעדפה שיש לי כלפי ספוטניק כלהקה ישראלית-רוסית שעושה רגאיי על מדע בדיוני הוא יותר מדי מושך מלהתעלם.

לגבי ההופעה ביום שבת, מה נגיד, היה שווה לחכות. אולי זה הסאונד שלהם שבנוי יותר למיקום האינטימי של הבמה בכוך העליון של האוזןבר ואולי אלה השירים שהתחדדו והבשילו. קודם כל, לצד התאומים מיטגרץ פועלים מוסיקאים משובחים, במלוא המובן: אופיר הגל המקסים על הבס, שניר כץ המכונה על התופים, ומי שמבחינתי היה הדובדבן בקצפת של ההופעה, אוריה "אוריג'ה" גזית על קלידים וחצוצרה.

צפו בגלריית התמונות מההופעה

זו הייתה שעה של הופעה שבאמת סיפקה לי את כל הצרכים האישיים שלי בנוגע לרגאיי ישראלי. ההרגשה האינטימית של הבמה, הכמות הדי מצומצמת של אנשים בהופעה של יום שבת בערב והסאונד המשובח המהדהד בתוך החדר יצרו ממש אווירה של חטיפה חייזרית. סט השירים היה באמת כיפי וזכה לעיבוד במה נהדר. הקלידים והלפטופ של גזית מילאו מקום של אלף כלים אחרים וליוו היטב את השירה המונוטונית והמהפנטת של אדיק. במקביל, לאורך כל המסע, הגל, כץ ודימה, בשילוב משולש של קטר, נהג ופחם, העניקו לנו את הקצב המתאים להתקדמות לתוך ארץ הרכבות.

כמובן שלא הכל היה 100%. ניסוי כלים של שני שירים חדשים, "דוור" ו"הנכד של המכשפה" החזיר אותי לחוויות הקודמות שלי עם ספוטניק. אני לא אומר חס וחלילה שלא צריך לנסות חומר חדש, אבל תכלס אם השירים לא יהיו כלולים באלבום הבא שלהם, לא יכאב לי. אבל למה להידבק לקטנות? ספוטניק היי פיי נמצאים בשיא שלהם כלהקה, ואני ממליץ לכל אוהבי הרגאיי לתפוס אותם באחת מההופעות הבאות שלהם, לפני שיחזרו חזרה לכוכב שלהם.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו
  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *