50 גוונים של סגול: פסטיבל רדסטוק השלישי

רדסטוק ברעננה. צילום: אלון לוין

22/09/2019

דניאל סלגניק

50 גוונים של סגול: פסטיבל רדסטוק השלישי

עם שלל אורחים מצוינים ועיבודים מעולים שטרם נשמעו, רד בנד הוכיחו שוב שהם הבני הזונות הפרוותיים הכי קשוחים בעסק. אז איזה שירים בלטו לטובה? ומי היה אורח ההפתעה של הפסטיבל? ביקורת הופעה

צפו בגלריית התמונות מההופעה

אלפי אנשים בקהל חיכו השבוע לאדם אחד באמפי רעננה. לא בדיוק אדם, יותר יצור כלאיים סגול בין חבובה לכוכב רוק מזדקן שמתופעל על ידי אדם בבגדים שחורים צמודים. אחרי מופע פתיחה של  לירון עמרם והפנתרים (שעשו את העבודה, ושמרו על אווירת רוקנרול רגע לפני האירוע המרכזי), התנגנה מוסיקת רקע במשך חצי שעה, ואז – דממה. רד אורבך יוצא אל הבמה. תופס את המיקרופון, הקהל לא מוציא מילה. " I've been fuckin' Hoes and poppin' pillies / Man, I feel just like a Rockstar", וכל הקהל באוויר. אורבך, שפתח את ההופעה בקאבר לפוסט מאלון, לא בא לשחק. הוא בא לתת עבודה, להקפיץ, לחשגז, להפוך את האירוע לבלתי נשכח. קאבר מעולה אחד אחרי האחר. איך קרמבו ממבצע סבתא אמר? "אתה מתחיל את ההכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר".

מיד אחרי, הלהקה המשיכה עם "Fallin'" של אלישיה קיז, ועם "I want somebody to love me" של בוי ג'ורג'. האחרון במקור בוצע עם A-WA בשיתוף פעולה שזכה להצלחה רבה, אך בפסטיבל תפסו את מקומן של הטריו זמרות ליווי, מה שגרם לשיר להרגיש פחות מיוחד מהקאבר המקורי.

האורחת הראשונה בפסטיבל הייתה שפיטה, שהגיעה עם סימני ההיכר המסחריים שלה לבמה – רקדנית בטן ונגן דרבוקה, וביצעה יחד עם הלהקה קאבר ל-"Bad Guy" של בילי אייליש, עם הטוויסט הערבי-מזרחי-חפלתי של שפיטה, שעבד לגמרי. מה שבלט באירוח של שפיטה ובאירוח האמנים האחרים בפסטיבל, הוא שהלהקה באמת אירחה אותם, עד חצי המלכות. לא ופלות לימון וכוס מים, אלא פתחה להם שולחן עם הוויסקי הטוב והפררו רושה שהיא הביאה מהדיוטי פרי. רד בנד נתנו בראש בין האירוחים כשהם היו לבד, ורד אורבך עשה עבודה מצוינת כפרונטמן – בין אם בבדיחות על רעננה, סקס או סמי הזיה, הוא פגע בול. אך בכל פעם שאמן הגיע לבמה, הוא הביא את הקול שלו, הטון שלו, הדומיננטיות שלו, וזה מה שהעניק למופע כל כך הרבה גוונים שונים.

רד בנד מארחים את שפיטה. צילום: אלון לוין

בהמשך גם התארחו אסתר רדא ("I Shot The Sheriff"), התקווה 6 ("Here Comes The Hotstepper", שהעיף את כולם באוויר כאילו כיבה את כוח הכבידה), וגידי גוב ("Hey Brother"). רד היה מנחה הערב, ועשה זאת בצורה מצוינת. הוא לא לקח את אור הזרקורים מהאורחים שלו, אבל הוא גם לא נעלם לגמרי (באמצע הראפ של רביד פלוטניק, רד עצר את השיר ואמר לו "אוקיי, הבנו, אתה עושה ראפ ממש מהר. עכשיו תפסיק לפני שתפגע בעצמך"). גם פיליפ העכבר כיכב – בין אם בבדיחות על האמא המשופמת שלו עם נצ'י נצ', לבין הגרסה הקצרה והמצוינת שנתן ל-"Black Dog" של זפלין.

שיתוף פעולה מעולה היה בין גידי גוב לרד אורבך בשיר האלמותי של כוורת "יו יה", שגרם לילדים בני 11 וקשישים בני 65 (יסלחו לי הקוראים שמתקרבים לגיל) לקפוץ ביחד ולצרוח את המילים לשמיים הפתוחים מעל אמפי רעננה. וכמובן שאי אפשר לשכוח את שני הקאברים המצוינים עם נינט – "Crazy" ו-"I can't feel my face". רוצים פאנצ' לשוני גרוע אבל אמיתי? כשהתחילה נעימת הקלידים של קריייזי – הקהל, ה ש ת ג ע.

בין השירים שהלהקה ניגנה לבד, בלט הקאבר לשיר של ניל יאנג, "Keep on rocking in the free world", שהיה פשוט רוקנ'רול במיטבו. גם "Do I wanna know" של הארקטיק מנקיז, שהיה עיבוד גרובי ומעניין, תפס אותי חזק בין אירוח אמן אחד לאחר.

האורח האחרון (באופן רשמי) היה אביב גפן, שביצע יחד עם הלהקה גרסה בשתי שפות ל-"האם להיות בך מאוהב". מצטער נסיך אור הירח, אבל כשרד שר באנגלית את המילים וברקע רק הפסנתר ניגן, זה היה יפהפה פי עשרות מונים מהשיר המקורי.

אחרי שגפן ירד מהבמה, גל ניסמן מ-"פול טראנק", שלא היה ברשימת האמנים המתארחים, הפתיע ועלה לבצע עם אורבך את "Powerful", אולי אחד הקאברים הכי מוכרים של רד בנד. איכשהו במופע מצוין, הלהקה שמרה את הטוב ביותר לסוף. אורבך סיים עם הלהקה לבדו ב-"I'm only human", ובהדרן הצטרף אליו פיליפ הדילר בקאבר אלים ועצבני ל- "Killing in the name of", שהיווה את אקורד הסיום של המופע.

רד בנד מארחים את גל ניסמן. צילום: אלון לוין

כדי להבין מהי המשמעות של קיום פסטיבל רדסטוק בפעם השלישית, אתם צריכים להבין את הדרך שלהקת רד בנד עברה. מדובר בשלושה מוסיקאים, ארי פפר, מיכה דומן ועמי וייזל, שהיו מנגנים במופעי רחוב בשדרות רוטשילד בתל אביב, לפני 14 שנה. אחרי שבילו זמן במסך הקטן ("רד בנד", "המופע של רד ודביר"), והחלו בשיתופי פעולה מצוינים עם מיטב המוסיקאים הישראלים, מדובר בהישג לא פחות מענק בעיניי, למלא את אמפי רעננה באלפי אנשים כשמדובר במופע קאברים, ולא בחומר מקורי. עם כל הכבוד לכל להקת קאברים אחרת בישראל, גם המוצלחות שבהן כמו המג'יקל מיסטרי טור שעושה מחוות מבריקות לביטלס, אני לא חושב שמישהו יכול למלא מקום בקנה מידה של אמפי רעננה בפעם השלישית (בפעמיים הקודמות הפסטיבל התקיים בלייב פארק ראשון לציון).

ארי פפר, האיש מאחורי רד אורבך, אמר לי פעם בראיון ש-"אין שום דבר שדומה למופע של רד בנד". בדרך כלל כשמוסיקאים אומרים את זה, מדובר בשחצנות מהולה ביחסי ציבור. במקרה הזה, הוא צדק לגמרי.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-12-14

    עומר מץ משיק אלבום חדש

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • 2019-12-16

    Hooverphonic בישראל

    22:00 בארבי, תל אביב

  • K's Choice בישראל

    22:00 האנגר 11, תל אביב

  • 2019-12-19

    נפתלי אלטר משיק אלבום חדש

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • 2019-12-27

    לארה סנואו משיקה איפי חדש

    21:30 לבונטין 7, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *