קל להתאהב בה, קל לאהוב אותה. עומר מושקוביץ בתיאטרון תמונע

עומר מושקוביץ בתיאטרון תמונע. צילום: איתי דויטש

15/02/2018

תמרה לילך מזומן

קל להתאהב בה, קל לאהוב אותה. עומר מושקוביץ בתיאטרון תמונע

עומר מושקוביץ משיקה סינגל שני מתוך אלבום הבכורה "צעדי רדיפה".

לעיתים אני יכולה לזהות בשנייה אחת במי אתאהב ובמי אין סיכוי בעולם.

בתחילה פגשתי את עומר מושקוביץ בקליפ לשיר "הוא" (מתוך האלבום, "צעדי רדיפה") וכבר התחלתי להרגיש את החיבור. אחר כך, כשפגשתי בה בהופעה בתמונע, ידעתי. ברגע שעלתה לבמה לבושה בשחור, הייחוד של הרוק והעדינות יחד הצליחו לדבר ביניהם. יש קסם בהם ובשילוב של שניהם יחד יש קסם גדול עוד יותר.

בעומר מושקוביץ ישנו שילוב כזה מיוחד. את המילים כולן והלחנים כולם יצרה היא והיא שרה על נושאים שחולפים בראשנו ושרה אמת: על העולם מסביב ועל הרצונות של כולם. בשירים מסויימים היא משתמשת בציניות חמקמקה שבאה להדגיש שהיא הייתה שם אבל הצליחה לחמוק מהעולם הסחרחר, ממה שרוב האנשים חיים.

וכמה היא נוגעת באהבה, בחלקים הכואבים שבה. באפשרות שאהבה נגמרת, מתקלפת, שדברים לא יכולים להחזיק לעד, ובין לבין שמעתי אמירה חזקה על המאבק על החלומות שלה, על המוסיקה כשבעולם יש כה הרבה אנשים חדשים והחומר גדול יותר מהרוח. היא עושה חשק, ומכוונת את הלב למיתרים הנכונים, להקשיב ללב, להקשיב למוסיקה שמתנגנת וללכת עד הסוף אחריו.

עומר מושקוביץ ואביגייל רוז. צילום: איתי דויטש

מושקוביץ מתחילה בשיר "הוא" משם ממשיכה לשירים- "קל להתאהב בי", "מאשים אותי", "גם אם תבוא" ועולה מין רגש מבין התחושות הקטנות האלו והגדולות שהולכות בין אהבה לשנאה עצמית, בין אהבה וסחרור לנפילה. בין שיר לשיר נוצר מעין משחק מילים, שימוש במילים שמושכות לשיר הבא, מעוררות סקרנות. אביגייל רוז המופלאה מתארחת גם בהופעה זו וניתן לחוש את החיבור החזק ביניהן. יחד הן מבצעות את "אם אין ספק" ויוצרות את החיבור למקומות בהם הספק נעלם ואיננו עוד.

נדמה לי שההופעה התחלקה לשניים ואולי זוהי נפשה של מושקוביץ המלאה, בעולם שלם בתוכה. תחילה קיימת האהבה עצמה, החיפוש אחריה, האחזות בה והחלק השני הוא הביטחון שלה בעצמה, האמונה בייחודיות שלה לעומת חוסר האמונה שלה. המעבר והמאבק שלה ליצור מוסיקה או לעשות דבר שונה ממה שמצופה מממנה ובעולם הזה בכלל. בשירים "דבר מעודד על כאן", "כתבו עלי", ו"צעדי רדיפה" היא מצליחה בצורה יפה כל כך לחבר סיסמאות או אמירות פשוטות כפי שהיא עצמה מכנה אותן, אוגדת מחשבה על לחיות כמו כולם, על ההדחקה, על החיים הבינונים.

עומר מושקוביץ לא קלה להגדרה וכמה נפלא הדבר. יש בה רגישות וחן, מילים של אמת ורגש וקול צלול ונוגע אך יחד עם זאת יודע. נדמה שהיא עברה דבר אחד או כמה גם בענייני אהבה וגם בינה לבין עצמה ואולי בשל כך הרוך והעדינות מתחברים בצורה מושלמת עם הרוק והכוח לומר את הדברים. אלו שמגיעים מבפנים וכמה אומץ צריך כדי לשיר אותם, לדבר אותם.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו
  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *