לא רוצים להתבגר: על אלבום הבכורה של נימבין

נימבין (צילום: אריאל איפרגן)

19/10/2018

דניאל סלגניק

לא רוצים להתבגר: על אלבום הבכורה של נימבין

'נימבין' היא להקת רוק פופ ישראלית בהובלתו של הגיטריסט והיוצר מאור אפרתי. הלהקה, שקרויה על שם עיירת היפים באוסטרליה, יוצרת חוויה אינטראקטיבית ייחודית על הבמה, כשבעזרת תכנות, מקרן ומחשב יוצרת הלהקה ויזואליזציה של הסאונד בזמן אמת. מחיאות הכפיים של הקהל יוצרים צורה אחת, ומכות המתופף על המצילות יוצרות אחרת.
ביקורת אלבום של דניאל סלגניק.

יש סיכון גדול מאוד בבחירה להיות להקת מוסיקה חיה. כל להקת פאנק בדרך כלל מתחילה כלהקת מוסיקה חיה לפני שהיא עוברת לאולפן. אם ניקח לדוגמה את הסקס פיסטולז והקלאש, חווית ההאזנה לאלבומים שלהן הייתה כמו וופל לימון, כשההופעה החיה שלהן הייתה יותר כמו כמו קרם ברולה. הם ניגנו טוב, הם ניגנו גם רע, והיו להם אחלה שירים. אבל ראבק, את האנרגיות, שבירת הגיטרות וסמלי המין, כמו סיד וישס, פשוט אי אפשר להעביר דרך האוזניות. להופעה חיה יש נטייה, אצל להקות מאוד מסוימות, לגבור על חומרי הלהקה.

להקת נימבין היא לא להקת פאנק, אבל היא בהחלט להקת מוסיקה חיה. האלבום שלה, "המדף הכי גבוה", מעביר את הפן המוסיקלי של היצירה שלה. ההופעה של נימבין, לעומת זאת, מוסיפה שכבה ויזואלית נפלאה שאסור להחמיץ.

פוראבר יאנג

מאור אפרתי, גיטריסט, זמר ומוביל רוח היצירה בלהקה, עמל ימים כלילות כדי למזג ויז'ואל ומוסיקה חיה להופעה אינטראקטיבית ייחודית. בעזרת תכנות מתקדם, שנמצא מעבר לבינתי הפשוטה, ומקרן – הצליח אפרתי לעשות את מה שמעטים בעולם הצליחו לעשות – ליצור חוויה חיה של מוסיקה שיוצרת ארט ויזו'אל על המסך בזמן אמת. מחיאות הכפיים של הקהל, עוברות דרך מיקרופונים ויוצרות צורות מסוימות על המסך, תוף הבס וצלילי הגיטרה יוצרים צורות שונות לחלוטין כתלות בתווים אותם הם מנגנים.

את "נימבין" מרכיבים אסף כנפו גיטרות, קלידים ומחשב, בן הר געש בגיטרה בס, גילי עמר בתופים ומאור אפרתי בגיטרות ושירה. כל אחד מהם שם את ה'חיה' בהגדרה של הופעה חיה.

אמנות על המסך בשידור חי

אחרי שחוויתי את ההופעה של נימבין, וראיתי את הצורות והצבעים על המסך בשידור חי, קצת חששתי מחווית ההאזנה לאלבום. הרי הוא לא מלווה בסימן ההיכר של הלהקה. יצירת האומנות על הבמה, הצורות, הויזואליזציה של המוסיקה. הרי זהו השטיק, מה שיעזור ללהקה להרים ראש מעל אלפי להקות אחרות ולהגיד "היי, אני עושה את זה. אף אחד אחר לא עושה את זה". ובכל זאת, הקשבתי כמה פעמים לאלבום ולא התחרטתי.

האלבום נפתח ברצועה 'ניגון של בוקר', מאוד אינסטרומנטלית ושונה מהשאר. היא נשמעת טיפה יומרנית, ונראה שהאלבום היה מסתדר גם בלעדיה. אבל הרצועה המאג'ורית קובעת את הטון לרוב השירים הנוספים – אופטימיות ושמחה אינפנטילית, אבל לגמרי בקטע טוב.

ב'שיר של חופש', מעלה ההרכב כבר הילוך עם דיסטורשנים, הרמוניות וכלי נשיפה. "זה שיר של חופש, לא רוצה להיות יותר כלוא כאן, זה שיר של חופש, וכבר מזמן מרגיש לי שאני מוכן" שר אפרתי בפזמון, ואפשר לשמוע את החיוך שהתנוסס על פניו כשנתן טייקים של שירה מאחורי זכוכית האולפן.

המשך האלבום מרגיש כאילו הוא מגיע מהמקום הכי ילדותי שאפשר. אני לא מדבר על 'לא מקצועי' או חובבני, לא. הילד הפנימי. מרבית השירים הם נאיביים, עשויים מצוין, ובהגדרה אחת – רוק ישראלי מופק היטב. אפרתי, שהפיק את האלבום, השתמש בכל הכלים בחגורתו כדי להוציא את האלבום הזה לפועל. יש מגוון רחב של כלים, המוסיקה לא משעממת, וזה לא קל. ולו רק בשל העובדה שכשמדובר ברוק פופ ישראלי, קל מאוד להישאב לבנאליות.

נימבין (צילום: אריאל איפרגן)

על הספקטרום

שיר שמאוד אהבתי באלבום, היוצא מהתבנית השמחה-פופית של מרבית השירים באלבום, זה 'איש של מילים'. שיר שמרגיש מאוד 'מופע הארנבות של ד"ר קספר'. זה שינוי חד באווירה. אפרתי לא מרגיש יותר הילד המחויך. בשיר הזה הוא שובר את הסטנד של המיקרופון על הבמה ומדיף ריח של ירוק ואלכוהוליזם. כן, זה נטו פאקינג רוק אנ רול. השיר האהוב עליי מכל האחד עשר, אין ספק.

שיר נוסף שיוצא החוצה בהאזנה לאלבום, הוא הסינגל השני שנימבין שחררו – 'מבוגר'. השיר, כמו רוב שירי האלבום, כתוב ברוח הילדותיות והחביבות של אפרתי, אך משקף לדעתי את אותה הרוח בצורה הטובה ביותר מכל השירים שמנסים לעשות זאת באלבום.

השיר שסוגר את האלבום, 'סוג של צביעות' הוא שיר שמאוד בלט החוצה בעיניי. מאוד הזכיר את MGMT או ברדיוס הקרוב יותר, את אסף אמדורסקי. השיר, בניגוד לשאר האלבום, מעט נוגה. לא מורבידי, לא ברמה עם פוני שחור וקעקועים של 'מיי קימיקל רומנס', אבל יחסית לשאר השירים, השיר מבטא יותר כעס ואכזבה מאשר שמחה אופטימית נטולת דאגות. שמחתי לשמוע את זה, כי זה בסך הכול אומר שהספקטרום הרגשי של אפרתי כולל הרבה יותר מחיוך רחב.

המדף הכי גבוה

אלבום הבכורה של 'נימבין' מכיל ממש מעט שירים שעברו לי מעל הראש. רוב שיריו של אפרתי מגיעים ממקום של רגש, ולא של נוסחה. אף שיר לא נמצא שם בטעות. אפרתי, ירושלמי שלמד הפקה ב'מוסררה' והוציא כבר אלבום סולו אחד במהלך לימודיו, הביא את הקול הספציפי מאוד שלו לאלבום הזה, ולאחר ששמעתם שיר אחד מהאלבום, תזהו את השני ברגע.

מצחיק לחשוב שחוץ מזה שהמוסיקה מעולה, הלהקה עושה גם הופעות חיות במתכונת שמעולם לא נראתה בישראל. במהלך ההאזנה לאלבום, שכחתי מזה לגמרי.

נימבין ישיקו את אלבומם 'המדף הכי גבוה' ביום שני, 22.10 בצוללת הצהובה בירושלים, כרטיסים ניתן לרכוש כאן
דף הפייסבוק של הלהקה כאן
האזינו לאלבום בספוטיפיי

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-11-21

    ForesTT משיקים אלבום בכורה

    22:00 בארבי, תל אביב

  • אלון אולארצ'יק במופע חדש

    22:00 זאפה תל אביב

  • טל גבעמיר במופע להקה

    21:00 נוקטורנו, ירושלים

  • רוני פיטרסון ושליחי הבלוז

    20:30 האזור, תל אביב

  • 2018-11-22

    שולי רנד – בכורה לאלבום החדש

    21:00 המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *