אייזיאה ראשאד, Music for the vibers

אייזיאה ראשאד (צילום: Justin Hogan)

01/03/2017

אילן פתחיה

אייזיאה ראשאד, Music for the vibers

חסד עושה ה' עם ברואיו ומפעם לפעם, במהלך חייהם, עורך היכרות ביניהם ובין אמן שאיתו הם מצליחים להזדהות בהרבה רבדים. ברמת התוכן, הצורה ואפילו האישיות. הרבה פעמים, החסד מגיע ברגעים קשים בהם אנחנו מרגישים שהצרות שלנו הם מנת חלקינו לבדינו, ופתאום, לא רק שאנחנו מוצאים מישהו שעובר דברים דומים ומחשבות דומות עוברות לו בראש, הוא גם מוציא אותם ברמה שאנחנו משתוקקים לה ולא יכולים. מוצא במצב נקודות מבט שונות ואולי עושה בשבילינו עבודה שלא היינו מצליחים עם סט כישורי העיבוד בהם ניחנו. זה אייזיאה ראשאד בשבילי, ובמיוחד אלבומו האחרון.

אייזיאה ראשאד מקליין (25). אב לשני בנים מנשים שונות, לא שזה חשוב. אמן היפ היפ מצ'אטנוגה טנסי, הוחתם ב-2013 בחברת התקליטים TDE (קנדריק לאמאר, סקולבוי-קיו, ואב-סול בין השאר) ומאז הוציא שני אלבומים מעולים. בראיונות שונים סיפר על התמכרות לאלכוהול וכדורי הרגעה, דכאון ואף על נטיות אובדניות למרות ש'השתפן' לבסוף כדבריו. אך, המוסיקה שלו לא מתמסכנת למרות שנוגעת בדברים האלו. שלוש פעמים כמעט שוחרר מחברת התקליטים כיוון שלא הראה תפוקה בזמן שהיה שקוע בבוץ. בסופו של דבר השתמש בכל אותן חוויות וקשיים ליצירת אלבומו האחרון המושלם.

היפ הופ אישי, נפשי וגלוי נמצא כבר בז'אנר תקופה לא מבוטלת ורק התרחב עם השנים. הוא תמיד צעד לצד הגאגנסטה ראפ ביחסים מורכבים לפעמים מנגד ולפעמים התערבב איתו. היום זה מרגיש שהם מתחברים יותר, וראפר ששופך את הלב נהיה כבר דבר טבעי. לעומת קודמיו, אייזיאה ראשאד מצליח להגיש במוסיקה שלו דברים יותר אישיים ונסתרים בצורה הרבה יותר אמיצה. נכון, הרבה אמנים נוגעים בהתאבדות, אגו, דכאונות ואלכוהוליזם, אבל אצל אייזיאה אין שום מסיכה בין התוכן הקשה לבין המאזין. אין האדרה של אלכוהול ונשים, הוא מתייחס אליהם כמידות רעות. אין קריעת בגדים דרמטית של דכאון. הוא לא זועק לתשומת לב, אין איומי התאבדות ואין צעקות של איבוד שליטה. יש צער נוגה. השתפכות פגיעה, אך משום מה מלאה בבטחון.

הוא מדבר על הדברים האלו שאנחנו מתביישים בהם בעצמינו. המחשבות והתחושות שכשאנחנו נתקלים בהן ונותנים להן לכלות אותנו אנחנו מתביישים בעצמינו ונשמעים בדיוק כמו השבר בהגשה המרגשת שלו.

הראפ שלו לא מתאמץ, נע בין מדויק למפוזר. לרוב הוא ממעט במילים, יחסית לראפרים אחרים, אך משלב בהן משמעויות כפולות, משחקי מילים ורעיונות סמליים. משחק המילים של ראשאד לא נמצא שם כקישוט ריק אלא מחויב שייכות רעיונית לשיר ויש איזה משהו יותר רחב שעומד מאחוריו. לעיתים, במילה אזוטרית אחת הוא מצליח לתת צבע שונה לתמונה הכללית. הוא נע בין משפטים כלליים שהקהל הרחב יבין לבין כאלו שרק קהל מסוים יבין, כמו חובבי היפ הופ או אנשים מאמינים. וכמובן שיש גם משפטים נסתרים, שרק הוא והקרובים אליו יבינו. חוסר המחויבות שלו כלפי המאזין בבחירות היצירתיות באלבום, אך עם זאת מחויבות כלפי עצמו וכלפי המאזין לכנות בלתי מתפשרת שומרת על קו אחיד למרות הגיוון.

הגיוון מתבטא גם בפלואו, בביטים ובהגשה. הוא יושב על הביטים בחלוקה שלו ונכנס לכיסים בביט שלא חשבת עליהם. מביא חלקים שונים באישיות הנוגה/שמחה איכשהוא שלו. הוא שר מידי פעם, הוא רץ על הביט אם צריך ונמרח עייף בשאר. למוסיקה שלו הוא קורא music for the vibers, לאנשים שמחפשים תדר או תחושה ספציפית יותר מהכל. אם יש איזה ביטוי שבא לו טוב ונשמע זורם הוא ינסה לכתוב איתו שיר, ובכללי הוא פשוט מחפש ביטים כל הזמן, סגנון מאוד מסוים של מקצבים בסביבות 90 BPM ולעיתים גם 140 BPM ומתחיל משם. שוב, חשוב לי להדגיש שלמוסיקה של ראשאד סאונד מאוד מובחן, מה שרק מפליא יותר איך הוא תמיד נשמע רענן ומחדש.

יש לו שפה אותנטית, מלאה בסלנג והברות מושמטות. מבטא דרומי ייחודי כבד ואיטי שלבד מתחושת האותנטיות שהוא נותן, מהווה ניגוד מעניין לעדינות שנוכחת בשירים. החיבור הזה בין קשוח לעדין תורם רבות ליצירה שלו ואולי המאפיין הכי טוב שלה. כשהוא חורז בסגנון יותר שירי ובוחר מטאפורות עדינות זה תמיד מלווה גם להגשת הראפ הממולמל שלו שנשמע סחוט מעייפות החיים בסך הכל. לטובה. שיר עם מילים מרגשות על בחורה ואהבה מתערבב עם מכונית מהודרת, קללות או דברים חומריים. כאילו ראשאד לא מוכן ליפול לעולם כזה שכולו דמיונות ותחושות, הוא בעולם הגשמי עם כל הרוחניות (פנימית וחיצונית) שבו.

חלק מהבתים שלו נראים כמו שיר של יהודית רביץ או משהו כזה. הוא מספר על עצמו שלמד לכתוב משיעורי ספרות, ואני מניח שלא לימדו שם פזמוני ראפ אלא כתיבת שירה. כמובן, שעיקר ההשפעה והלמידה הגיעו מהמוזיקה עליה גדל ושומעים את ההשפעות בבירור. הוא מצליח לשנות את הסטייל שלו ולהשמע כמו אנדרה 3000 או להבדיל מסטר פי. אבל גם הראפ ה'רגיל' שהוא עושה נשמע אחרת בכל הקונטקסט. רואים שהוא פחות מתייחס לראפ שלו כמו אחרים, עם ורסים ארוכים מלאים במילים שונות וריקות ומשחקי מילים. הכל באיזי, במידה, בוייב המדויק שלו וזהו.

ואם נתרכז רגע בתרומה שלו לעולם הראפ, כי כמעט אין כזה דבר היפ הופ שלא מודע לעצמו בצורה כזו או אחרת, אני חושב שראשאד הוא מהראפרים שמנסים להגדיר מי הוא האמיתי בעולם הראפ או TRILL, שילוב של TRUE ו-REAL. הוא מהראפרים שבשבילם כנות היא הדבר הכי חשוב במשחק. ולא הביצ'ז שלך ולא הפאנצ'ליינס. הוא העלה את רמת הכנות פלאים.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-08-22

    Joe Bonamassa בישראל

    21:00 היכל התרבות, תל אביב

  • 2019-08-24

    רומי קובוס משיקה אלבום בכורה

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • Perfekt Simple משיקים את אי.פי הבכורה

    21:00 בית היוצר, תל אביב

  • Let Them Indie – מוסיקה ואמנות

    14:00 המכולות, רמת גן

  • 2019-08-26

    טדי נגוסה משיק אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *