פסטיבל גלסטונברי 2019

פסטיבל גלסטונברי 2019. צילום: זיו הנאור

06/07/2019

זיו הנאור

פסטיבל גלסטונברי 2019

רבע מליון משתתפים, מאות אמנים, עשרות במות, מתחם בגודל עיר, ושיא חום שנשבר לראשונה לאחר 49 שנות פעילות: כך נראו חמשת ימי פסטיבל המוסיקה הגדול ביותר בעולם. כתבתה של זיו הנאור

השעה 6 בבוקר בשעון אנגליה, ואני מחכה בתור ארוך בכניסה לחוות Worthy Farm השייכת למייקל אייביס, דמות ידועה בפסטיבל ובעל שטח החווה. ממש כמו מקס יסגור, בעל החווה בה התקיים פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, גם כאן בעל החווה הוא סלב בעל שם. החווה העצומה יושבת בעיירה פילטון שבמחוז סומרסט, ועל אף השם שניתן לפסטיבל, הוא קרוי על שם העיר גלסטונברי, שנמצאת כמה קילומטרים רחוקים ממקום מושבו של הפסטיבל.

הכרטיסים לפסטיבל נקנים חצי שנה מראש, והליין אפ מתפרסם ממש לפני הפסטיבל עצמו. כל זה לא הפריע לרבע מליון משתתפים לפקוד את הפסטיבל הנחשב לגדול ביותר בעולם, כשמגיעים אליו אנשים מרחבי העולם, משפחות, קבוצות חברים, זוגות ואף יחידים. מאות מתנדבים שמקבלים כרטיסים מתנה על התנדבותם, ועמותות כמו Water aid, Oxfam ו-Greenpeace לוקחות חלק חשוב דרך עידוד פעילות הומניטרית ושמירה על הסביבה. השנה עתידה להיות שונה מקודמותיה, שכן לרוב באי הפסטיבל מתאבזרים במגפיים לשם הבוץ שמאפיין את אדמתו, אך השנה עתיד להשבר שיא חום של כל שנות האירוע, ואף טיפת גשם לא אמורה לרדת.

השמש זורחת ובהתרגשות רבה נפתחות דלתות המתכת הירוקות של הפסטיבל, כשהתורים הארוכים ממשיכים להשתרך יותר ויותר. אני נכנסת לחווה הקסומה בה אני עומדת לגור בחמשת הימים הקרובים, וההתרגשות בשמיים. לאחר התמקמות עם הציוד שלי באחד מאתרי הקמפינג הרבים, אני מתחילה לתור ולנווט את דרכי בחווה הענקית, שכן ביומיים הראשונים אין הופעות כלל, וניתנת הזדמנות להתאקלם ולהתרגל למה שיש למתחם הפסטיבל להציע.

אתר קמפינג בגלסטונברי. צילום: זיו הנאור

בערב זיקוקי דינור מפלחים את השמיים השחורים שמעלינו, ומסמלים את פתיחתו של האירוע הקדוש שכולם חיכו לו כל כך. חשוב לציין שבשנת 2018 לא התקיים פסטיבל, כיוון שבכל כמה שנים מתקיימת שנת הפסקה שמאפשרת לחווה לצמוח ולחזור למיטבה.

ביומו הראשון של הפסטיבל עליתי לגבעה המפורסמת עליה מוצבות אותיות "Glastonbury" הצבעוניות אשר ניתן לראות למרחק. יש האומרים כי כדאי שלא להסתכל לאחור עד שמגיעים לקצה הגבעה, וכאשר מסתובבים לצפות בנוף- חוזים בעיר יפהפיה, מוארת וצבעונית שקמה לתחייה מתוך שממה ירוקה, ובה עד לפני שניה האדמה נחרשה והמבקרים היחידים בה היו טרקטורים.

ביום השני אני מגלה סמלים נוספים של העיר הנפלאה הזו כגון מגדל הסרטים, מגדל גבוה שמתנוססים ממנו עשרות סרטים צבעוניים, וכן גם אוהלי קרקס ובהן במות ענק שונות. דגלים גבוהים וצבעוניים מסמלים את המדרכות, שכן הליכה מצד אחד לצד אחר עשויה להגיע ל-45 דקות.

מאות דוכני מזון, חנויות בגדים וברים מעטרים את הבמות השונות, כשאלפי משתתפים חוצים את הפסטיבל מכל כיוון בדרך לאטרקציה הבאה. כן, יש מספיק אטרקציות ולא ניתן לחוות את כולן בחמישה ימים: צפיה במופעי קרקס ותיאטרון, קברט, בית קולנוע, מתחם דיג'יי ענקי הקרוי ובו מתקן עצום שיורה אש אל השמיים, וכמובן איך ניתן לשכוח את הרכש החדש "Glastonbury on sea", דק עצום שמדמה נמל לצד הים, ובו פעילויות מגוונות- מכונות פינבול ישנות, דוכני משחק עטורי פרסים, חנות מזכרות, מכוניות מתנגשות ואף מגדת עתידות.

אני עושה את דרכי באזור במת הפארק ומגדל הסרטים, ומצטרפת לבמת ג'אם מאובזרת במיטב כלי הנגינה. מבקרי הפסטיבל עולים זה אחר לזה לבמה, שרים ומנגנים להיטים מוכרים, כשההתרגשות של כולם גואה כיוון שכולנו מצפים ליום הבא: תחילתן של ההופעות.

הנוף מהגבעה. צילום: זיו הנאור

יומו השלישי של הפסטיבל, אותו אני מתחילה בבמת Other stage, נפתח בהופעה של מק דמרקו הקנדי. אצלנו הוא ביקר לפני כארבע שנים בהופעה מוצלחת ובלתי נשכחת בבארבי, ומאז הוא הספיק לשחרר עוד מוסיקה ולהמשיך להופיע ברחבי העולם.

בין שיר לשיר הוא מצחיק את הקהל, מקלל, מחטט באף, מסיים עוד ועוד סיגריות ומבצע עמידת ראש על הבמה. בסך הכל מדובר בעוד הופעה טיפוסית של מי שבעבר היה אאוטקאסט והילד המוזר של האינדי- והיום, הילד בן ה-29 כבר נחשב שם דבר. דמרקו הוא האנטיתזה לכל אותם זמרי אינדי שלוקחים עצמם ברצינות יתרה כשהם שרים על שיברון לב, אהבה וכמיהה להתפתחות אישית- הוא שר על אותם נושאים, רק עם קלילות רבה, פתיחות וחוסר התנצלות על מי שהוא. אין לו מסכות, ועל כן לא פלא שהקהל אוהב אותו כל כך.

משם המשכתי לבמת West holts להופעה הכל כך מצופה של ג'ורג'יה סמית בת ה-22, שהספיקה לזכות השנה בפרס זמרת הסולו הבריטית הטובה ביותר, בפרסי "Brit" למוסיקה. בגילה הצעיר היא הספיקה לקיים שיתופי פעולה עם מוסיקאים כמו דרייק, קנדריק לאמאר וגם עם הראפר הבריטי סטורמזי, שגם הוא הופיע בפסטיבל. עם להקה מאחוריה, זמרת ה-R&B שרה בעיקר שירים מתוך האלבום המצליח "Lost & found" ובין היתר את הלהיט "Teenage fantasies" שמדבר על התאהבות נעורים וחלומות בלתי מושגים של בני גילה. לכן אין פלא שהקהל, בן גילה של ג'ורג'יה, מתחבר אליה וצועק במקהלה את כל מילות השירים.

המשכתי להופעה של הזמר מייקל קיוואנוקה שאת שירו "Cold little heart" ודאי רבים מכירים בתור שיר הפתיחה של הסדרה "שקרים קטנים גדולים", ואת הערב סיימתי בהופעה של האחד והיחיד קווין פארקר, הלוא הוא המוח והלב שעומדים מאחורי להקת טיים אימפלה האגדית.

השמש סוף סוף שקעה, וב-סט פסיכדלי ומטלטל, בדומה לאותה הופעה ביולי 2016 בלייב פארק ראשל"צ, טיים אימפלה מביאים איתם חוויה חוץ גופית מהסוג שרק הם יודעים להעניק לקהל שלהם. זרקורים, וידאו ארט, אורות לייזר וסימן ההיכר- קונפטי צבעוני שנורה לאוויר ברגעי השיא של ההופעה. את המילים לשירים כולם יודעים בעל פה, לכן אין פלא שמצאתי את עצמי קופצת במשך שעתיים של הופעה ומדלגת את דרכי חזרה אל האוהל תוך כדי שירת "The less i know the better", כאילו אני האדם היחיד בסביבה.

ג'ורג'יה סמית על הבמה. צילום: זיו הנאור

לא סתם שמו המלא של הפסטיבל הוא "פסטיבל גלסטונברי למוסיקה ואמנויות", שכן הוא משלב אספקטים נוספים של מוסיקה, כגון סרטי מוסיקה. את יומו הרביעי של הפסטיבל פתחתי עם עליה לרגל אל Pilton Palais, בית הקולנוע הרשמי של הפסטיבל אשר נמצא במאהל ענק ובו הקרנות יומיות של סרטים. יממה בלבד לאחר יציאתו לבתי הקולנוע, הסרט החדש "Yesterday" הוקרן בפסטיבל. הסרט עוסק בזמר כושל שמנכס לעצמו את שירי הביטלס ועולה לגדולה לאחר שבאורח פלא העולם כולו שכח מקיומם. לאחר חידון נושא פרסים הקהל בנושא הלהקה, כוכב הסרט הימש פאטל הגיע בעצמו ופגש את הצופים הנלהבים.

בהתרגשות רבה מהסרט הנפלא ועטור השירים של הרביעייה הבריטית הידועה ביותר בהיסטוריה, הספקתי גם לצפות בזמר הוזייר בבמת הפירמיד, ולסור ישירות אל ההופעה הכה נכספת של הזמרת ליזו.

אם אתם עדין לא מכירים את הכוכבת הכי חמה בארצות הברית אתם מוזמנים להפסיק לקרוא, ולרוץ לשמוע אותה. פצצת אנרגיה לוהטת שמצהירה כי היא מייצגת את אוכלוסיית הבנות הגדולות, שלאחרונה ברחבי העולם מקבלות יותר הוקרה בתעשיית האופנה שעוברת מהפכה לאחר שכבר שנים מקדשת אידיאל יופי חד גוני. עם כוריאוגרפיה של ביונסה וקול יחודי משלה, השירים שלה מדברים על אהבה עצמית, שינוי אידיאל היופי והאמונה שכל אדם הוא מיוחד בדרכו שלו. בין שיר לשיר היא מספרת על ג'רום מאטלנטה שזרק אותה לפני שנים רבות וכעת שיר שכתבה על שמו הפך להמנון אצטדיונים, שותה בקבוק טקילה שלם, מנגנת בחליל צד ומחליפה תלבושות. היא למעשה גורו, בדרכה שלה היא מאמנת את הקהל בקבלה עצמית וביטוי אישי, על כן אין ספק ליזו היא מודל חיקוי חדש שאימצתי, מהסוג שרבים חיכו לראות הרבה זמן.

משם אני עושה את דרכי לבמת הפירמיד, שם עולה ליאם גאלגר שכבר שנים רבות לוקח חלק בפסטיבל, מה שלא מזיז לקהל העצום להעניק לו אהבה אין סופית כל שנה מחדש. רבות סופר ונאמר על הפיצוץ בין האחים נואל וליאם גאלגר, שלהקתם "אואזיס" זכתה להצלחה בינלאומית עצומה בשנות ה-90 כשעוד היו בקשר. הפיצוץ בא לידי ביטוי גם במהלך הפסטיבל, ובו התרחשו קרבות ציוצים בטוויטר בין נואל לליאם, קללות ומה לא. ליאם שר את שיריו האישיים וגם את הלהיטים המוכרים של אואזיס, בין היתר ההמנון "Wonderwall". הקהל השיכור משתיית סיידרים ובירות מהלל את ליאם, הלא הוא שלמה ארצי של הבריטים. אחרי הופעה מטורפת של הקילרז בבמת הפירמיד עם הופעות אורח של ג'וני מאר והפט שופ בויז, אני חוזרת לאוהל לאחר עוד יום מטורף.

ליאם גאלגר על הבמה. צילום: זיו הנאור

יומו האחרון של הפסטיבל הגיע, ועשרות השחפים שבשמיים לצד המעלות שירדו להן, כבר מסמלים את סופו של האירוע הלוהט בן חמשת הימים.

את היום האחרון פתחתי בהופעה של מיילי סיירוס. הזמרת האמריקאית הוציאה החודש Ep בשם "She is coming", שזכה להרבה ביקורת בעיקר בשל הקליפ החדש שמלווה את השיר "Mother's daughter", אשר בין היתר כונה פרובוקטיביים וחושפני. בעיניי מדובר בקליפ פמיניסטי ועוצמתי, שבין היתר מוחא כנגד איסורי ההפלות שעלו לכותרות לאחרונה בשל חוקים מפלצתיים שחוקקו בנושא בארה"ב, וגם על העובדה שב-2019 נשים עדין מפגינות על החופש שלהן, ממש כפי שהאימא והסבתא שלהן הפגינו על אותו נושא לפני עשרות שנים.

במהלך ההופעה מיילי מתארת לקהל כי כתיבת השירים היוו תהליך נפשי מרפא עבורה, ואין ספק שהיא נראית משוחררת וחופשייה על הבמה. היא מבצעת שיר חדש שלה ואז קאבר לשיר ידוע, כך לסירוגין, כשהיא בין היתר שרה את  "Nothing else matters" של מטאליקה, או את "Back to black" של איימי ווינהאוס. בשלב מסויים עולים לבמה בילי ריי סיירוס, אביה של מיילי, והראפר ליל נאס X , ומבצעים יחד את הלהיט "Old town road".

כשחשבתי שמיילי לא יכולה לתת עוד הפתעה טובה מזו, היא עולה על הבמה כשהיא מחופשת לדמות Ashley O, ושרה את שירה "On a roll". הדמות מוכרת כמי שאותה שיחקה מיילי בעונה החדשה של הסדרה "מראה שחורה"- ובה זמרת מצליחה שנשלטת על ידי האמרגנית שלה משווקות יחדיו בובה מדברת בדמותה לכלל מעריציה. אין שחקנית מדויקת יותר ממיילי להכנס לנעליה של Ashley o ולספר את סיפורם של מוסיקאים רבים שנשלטים כמו בובה על חוט על ידי המפעילים שלהם- חברות ההפקה והאמרגנים שעומדים מאחוריהם ומחליטים על כל צעד בקריירה שלהם. מיילי בצעירותה שיחקה בסדרה "האנה מונטנה" את אותה דמות קופצנית וחייכנית שחיה את שני העולמות- בבוקר היא ילדה רגילה ובלילה היא זמרת שמסתירה את זהותה האמיתית מסובביה בחשש שתתגלה. לא פלא שכמה דקות לאחר מכן היא עולה לבמה בבגדיה הרגילים וממשיכה לשיר את שירה של Ashley O, רק הפעם באופן מונוטוני, אפל וקודר. השיר נקטע באמצע, וכאן באמת הבנתי את משמעות הביצוע. Ashley O היא מסכה לזהותה האמיתית של מיילי, בדיוק כפי שהאנה היתה בעלילת הסדרה.

את הפסטיבל אני חותמת עם הופעה מעולה בבמת הפירמיד של הקיור. מדובר בלהקה ותיקה על הדשא הזה שמובילה כבר שנים את המגרש של הגדולים, יותר מאשר כל הדליינר אחר שנכח השבוע על במה הזו. בהופעה נטולת רבב או ניסיונות להתחבב על הקהל, הם שובים את לב המעריצים עם קלאסיקות שהבריטים יודעים לשיר מתוך שינה, "Lullaby", "Lovesong" ועוד. אמנם יום שישי עבר ואנחנו ביום א' בשבוע הקלנדרי, אבל רוברט סמית', הסולן, דואג להדגיש שהשיר הבא נקרא "Sunday, I'm in love" ומבצע את הלהיט הגדול "Friday, I'm in love". ובכן רוברט, גם אני מאוהבת- אך כמו כל דבר שמתחיל, בסוף גם גלסטונברי מגיע לסופו.

שקיעה בגלסטונברי. צילום: זיו הנאור

עם עיניים נוצצות ורגליים מותשות אני עוזבת את הפסטיבל ואין לי ספק שאנסה לחזור בשנה הבאה, שנת היובל. הספירה לאחור כבר החלה!

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-08-22

    Joe Bonamassa בישראל

    21:00 היכל התרבות, תל אביב

  • 2019-08-24

    רומי קובוס משיקה אלבום בכורה

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • Perfekt Simple משיקים את אי.פי הבכורה

    21:00 בית היוצר, תל אביב

  • Let Them Indie – מוסיקה ואמנות

    14:00 המכולות, רמת גן

  • 2019-08-26

    טדי נגוסה משיק אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *