ביקורת אלבום: אקוט- שירי קטמונים

עטיפת האלבום (צילום: עוז ברק)

21/07/2015

עומר נצר

ביקורת אלבום: אקוט- שירי קטמונים

אקוט מביאה את שכונת הקטמונים המאובקת של שנות השבעים אל מרכז העניינים האורבאני של שנות האלפיים, ובלי לצעוק.

כשאני חושב על מוסיקת מחאה עדתית ישראלית, על מוסיקה שזועקת קיפוח והדרה, בדרך כלל זה מתחבר לי עם היפ הופ עצבני בסגנון קפה שחור חזק, או עם רועי חסן מקבוצת ערס פואטיקה נותן בראש בפואטרי סלאם כועס על "מדינת אשכנז". זה כביכול חייב להיות משהו מתרגז, משהו כוחני, הרי אחרת אי אפשר להזיז כלום במדינה הזו. בז'אנר הזמר הים תיכוני שכביכול מייצג את טעמו של הציבור המזרחי בארץ, עדיין אף אחד עדיין לא העז להרים את הכפפה ולזעוק קיפוח, אבל זה נושא לדיון שלם בפני עצמו.

אז באמת אי אפשר להזיז כלום בלי צעקות? לא בטוח. מסתבר שאולי אפשר לעשות את זה עם הרכב מוסיקלי שכולל בתוכו מעבר לפסנתר-חשמלית-תופים, גם קונטרבס, חצוצרה וצ'לו. נשמע מוזר? פשוט תקשיבו ל-EP הבכורה של ההרכב הירושלמי אקוט (מצרפתית: הקשבה – e'coute), שירי קטמונים.

טיפ טיפה היסטוריה לטובת מי שלא מכיר. שכונת הקטמונים שנמצאת בדרום ירושלים, נבנתה בראשית שנות החמישים כאחת משכונות רבות ברחבי הארץ שהחלו להיבנות באותה תקופה במטרה לשכן את המוני העולים שהגיעו מארצות המזרח והמתינו בינתיים במעברות. אין להתבלבל חס וחלילה עם השכנה מצפון, שכונת קטמון, שהדמיון היחידי בינה לבין הקטמונים הוא בשמות הדומים בלבד. לא אלאה אתכם יותר מדי, בואו נהיה דוגרים, בקטמון גרים האשכנזים, בקטמונים גרים המזרחים.

אקוט בוחרים לשיר על המקום בו שתי האוכלוסיות הללו נפגשות, בבית הספר, בשיר השני באלבום, "פרחות", שנפתח בסולו חצוצרה עם מקצב רוד סטיוארטי וממשיך בצ'לו כבד/קליל שמלווה את השירה המלטפת והנפלאה של ענבל ג'משיד. השיר מספר על נכדותיה של סבתא פרחה, ששכחו לדבר ערבית והתביישו בשמה של הסבתא, שפירושו הוא דווקא "שמחה", ושותקות כאשר קוראים להן פרחות בבית הספר. מציאות שאם אני מנחש נכון היתה מנת חלקן של תלמידות רבות שנפלה בחלקן "הזכות" ללמוד בבית הספר של האשכנזים. השיר פרחות הוא בעצם עיבוד לטקסט של המשורר הירושלמי אלמוג בהר, שמעבר להיותו משורר מוערך מאוד, הוא גם אחד מן הפעילים הבולטים בארץ להשבת התרבות המזרחית-יהודית למקומה ולמעמדה הטבעי ובכלל למען שוויון עדתי.

בשירים האחרים אקוט מדברים כבר על מה שקורה בתוך שכונת הקטמונים. בשיר השלישי באלבום, "יום יבוא", שמילותיו לקוחות מתוך שיר של מירי בן שמחון, משוררת שגדלה בקטמונים, מסופר על אותה בחורה פשוטה שמחכה למזל שלה שיביא איתו בחור לעניין, שיעשה לה ילדים שיגדלו בעזרת השם ויעריכו אותה. באופן אבסורדי על גבול הגרוטסקי אבל בסופו של דבר יפיפה, החצוצרה והקונטרבאס מנהלים את השיר בדואט ובתחושה שמבלבלת לחשוב שמדובר על בחורה מניו אורלינס ולא מהקטמונים, שיושבת ומחכה למזל ולבחור לעניין.

בשיר הראשון ובשיר האחרון ישנו את אותו הטקסט, מהקלטה שנעשתה בשנת 2013 ובה ג'ולייט שבתאי, תושבת הקטמונים, פשוט מספרת על החיים בקטמונים של שנות השבעים. השירים נקראים "ג'ולייט למעלה" ו"ג'ולייט למטה" בהתאמה. ג'ולייט בעצם לא מספרת שום דבר מיוחד, חיים שגרתיים של שכונת עולים ענייה בעיר גדולה, נראה שהמטרה היא בעצם להראות שגם בקטמונים יש חיים, שגם הקטמונים משנים למישהו. ההלחנה ב"ג'ולייט למעלה" היא כמעט גאונית, ג'משיד שרה את הטקסט היומיומי והדיבורי הזה באופן מלכותי, כשאת סימני הפיסוק מחליפים מניירות שירה מרשימות אך לא מפולצנות- נדיר.

קשה להגדיר את הסגנון המוסיקלי הזה, יכול להיות שאם היו עושים מוסיקת קברט נוגה בעיראק או במצרים, זה היה נשמע ככה. הג'אז, הבלוז, המוסיקה האוריינטלית והמילים שמחברות למציאות המזרחית, מולחמים בשירים האלה בצורה שמאוד קשה להבחין בתפרים ביניהם.

בהופעה היחידה שראיתי של ההרכב הנפלא הזה, אחרי שסיימו לנגן את שירי קטמונים, התפנק הקהל ביצירה אנדלוסית ערבית אותנטית, באורך של עשרים דקות, שכללה שירה ווירטואוזית של ג'משיד למילות שיר אהבה אותו כתב סלים נסיב לאום כולתום, "מספיק דיברנו על אהבה", אותו תירגם מיודעינו, אלמוג בהר.

שמה של ענבל ג'משיד אולי מעט מוכר לכם בגלל שתי אחיותיה, שי-לי ועדן ג'משיד (עדן היא גם הצ'לנית של אקוט), צמד מוסיקלי מוכשר וחרוץ בשם "האחיות ג'משיד", שלאחרונה סיימו לגייס סכום נאה בהד-סטארט לטובת הקלטת אלבום ראשון. אחיהן הקטן של השלוש מנגן אף הוא בכינור אנדלוסי. מוסיקליות לא חסרה בגנים של משפחת ג'משיד, כך שלכו תדעו, אולי בעוד עשרים שלושים שנה יתברר שאלה היו ניצניה של משפחת בנאי חדשה. רק להזכירכם, גם משפחת בנאי הישנה מקורה הראשוני בירושלים. יש למה לחכות.

אקוט יגיעו להופעת השקה תל אביבית ב-4 באוגוסט ב"אנה לולו" יפו.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-12-10

    50 שנה ללד זפלין – מופע מחווה

    21:00 צוותא, תל אביב

  • 2018-12-11

    עטר מיינר משיק אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • Lucille Crew & Echo

    20:30 ברקה, באר שבע

  • 2018-12-12

    אלון עדר ולהקה משיקים אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • ביטניק משיקים אלבום בכורה

    21:00 לבונטין 7, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *