ביקורת אלבום: דודו טסה – הגולה

צילום: דודי חסון | עיצוב: אורית מילר

11/08/2016

משה צ'יטיאת

ביקורת אלבום: דודו טסה – הגולה

בתקופה שנדמה שכבר אין מה לחדש במוסיקה הישראלית וששמענו כאן הכול, מגיע דודו טסה ומצליח להפתיע שוב. ההשפעה משורשיו העיראקים באלבומו הקודם ניכרים בחלק גדול משיריו החדשים ואולי הוא מרשה לעצמו לגעת בצבעים האתניים, המזרחיים, עכשיו יותר מתמיד, לצד הסימפולים והרוק שמזוהים איתו.

הייסורים, האהבה והזיכרונות הם מוטיבים חוזרים באלבומו החדש של דודו טסה. את הרגשות מייצגים בצורה יפה כלי המיתר שנמצאים לכל אורכו. בשירו של המשורר אלי אליהו שפותח את האלבום, "הבדידות הארוכה", הם מובילים את הטקסט כקול נוסף להעצמת עצבותה של הבדידות, בעיבוד מינימליסטי שיוצר מתח ועניין ומכבד כל מילה בשיר.

לעומת זאת, את הזיכרונות מדגיש הקלרינט התורכי/ארמני, שהוא תוסף מוצלח לשירי האלבום, ומכניס אותנו לאווירה נוסטלגית. הוא מופיע ב"מתגלגלים" וב"צל נעורים" המצוין, שיר שנפתח במונוטוניות מדוכדכת, אך הפזמון החוזר בנוי ממלודיה מלאת קסם, אופטימיות ותקווה.

ישנו קשר בולט בין המוסיקה של טסה לזו של ברי סחרוף. הרוק של שניהם מתחבר בטבעיות למזרח ולמערב וכשהם נפגשים ב"לאן תיקחי אותי היום" נולד שיר מעניין שמחולק בתוכו לשניים- הפזמון החוזר כתוב במלודיה מהמזרח לעומת הבתים עם האופי המערבי, אותם מגיש סחרוף בדרכו המשובחת. מסוג השירים שנוצרו מתוך מחשבה ומופקים בצורה מושלמת.

בשיר "הגולה" מודגש ההבדל בין עוד שיר מזרחי לבין "יצירה" מוסיקלית. התכנותים והמקצב יוצרים את הדבר השונה כשהם עומדים מול המנגינה, הסלסולים וצליל הגיטרה הייחודי. החיבור בין כל האלמנטים לעולמו האישי של טסה הם סודה של המקוריות. המודרניות נפגשת עם העבר ונוצרת תמונה חדשה ומפתיעה. עוד שיר שבולט ביופיו הוא "זנב זאב". מלודיה נפלאה, מינורית ונוגה עם השפעה מובהקת מהמוסיקה הערבית.

"פסיקים ומכתמים וסתם" הוא שיר הרהורים מיוחד על כתיבת השירים, וכמו בחלק גדול משיריו של טסה, הנושאים מופשטים ולא תמיד הם סיפור שלם וברור. אוסף המחשבות הופך ליצירה אחת שלמה שגורמת למאזין לחשוב קצת יותר משאר השירים הסטנדרטים שעוברים במוחו ביום יום.

ישנם באלבום גם שירים שחורגים מהנוסחה המוצלחת – ב"אור הלוך חזור" חסר הניצוץ של טסה והוא דורך מעט במקום. לעומת זאת, "בחול הנפלא" הוא שיר על שקרים עם נגיעות מהעולם הקלאסי ומהג'אז שבאים לידי ביטוי במיתרים בפתיחה מול הסקסופון המופלא בסוף.

אז מה התחדש אצל דודו טסה? בעיקר האומץ לקחת את היצירה שהוא מאמין בה עוד צעד אחד קדימה. ההפקה שלו ושל ניר מימון נוגעת כמעט בכל ז'אנר מוסיקלי שקיים – מהמוסיקה הקלאסית עד למוסיקה הערבית, כאשר כלי הנשיפה והמיתרים מחזקים את הרגשות והרוק עוטף ומעשיר את הטקסטים. בניגוד לעטיפת האלבום הצנועה המתאפיינת בצבעי שחור לבן, המוסיקה של טסה מלאה בגוונים ותוכן.

  • דודו טסה יופיע הערב (11.8) באמפי שוני וב-19.8 באמפי בית גבריאל

 

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-06-23

    רינגו סטאר בישראל

    21:00 היכל מנורה מבטחים, תל אביב

  • רונה קינן

    21:00 צוללת צהובה, ירושלים

  • 2018-06-24

    אוזו בזוקה

    21:00 כולי עלמא, תל אביב

  • 2018-06-25

    Indie go BIG – מיני פסטיבל אינדי

    19:00 בארבי, תל אביב

  • 2018-06-26

    איה זהבי פייגלין

    21:00 כולי עלמא, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *