ביקורת אלבום: איה כורם – 2023

2023, עטיפת האלבום (עיצוב: זוהר קורן)

27/12/2016

רועי לבס

ביקורת אלבום: איה כורם – 2023

בפעם הראשונה שהפעלתי את אופרת הרוק החדשה של איה כורם, ״2023״, לא תכננתי לשמוע את כולה. זה היה באמצע הלילה והתוכנית הייתה לשמוע שיר או שניים כדי להבין מה מחכה לי. בשיר השני, דני ליטני שר על ״כל מי שנשאר עם הזין ביד״ ומכאן כבר לא נותרה לי ברירה אלא להמשיך ולצלול.

ב-15.10.13 איה כורם התבשרה שתביעתה נדחית על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ושהחוזה שלה מול חברת התקליטים, בה הייתה חתומה בהסכם דרקוני, נשאר בתוקף עד שנת 2023 לכל המוקדם ואין באפשרותה לצאת ממנו. שבועיים לאחר מכן החלה לכתוב את האלבום החמישי שלה: "2023".

2023 הוא אלבום יוצא דופן, כזה שלא רואים כאן הרבה: יצירה אחת מתמשכת, ללא הפסקות ובשתי ״מערכות״, המגוללת את סיפורו של אדם החי בשנת 2023 ומוכר את המחשבות שלו כדי להתפרנס. בסיפור המסגרת, אותו מקריא יובל מסקין (קריין 88fm), אלכס, הגיבור, מחזיק במכונה השולפת מחשבות מתוך ראשו ומעבירה אותן לשימושן של חברות פרסום וקבוצות מיקוד. יום אחד, הוא מגלה שנשכח ממנו זכרון האהבה הראשונה שלו והוא יוצא למסע להשבת הזכרון האבוד.

לפני האלבום עצמו, קצת על הלידה שלו. האלבום הוא תוצר של פרוייקט הדסטארט מוצלח במיוחד, למעשה מהמוצלחים שהיו כאן אי פעם, ולווה בסדרת סרטונים נהדרת שבה המשיכה כורם בהכרזת המלחמה שלה כנגד הכוחות הישנים בתעשיית המוסיקה הישראלית.

האלבום עצמו הוא לא במבנה אופראי קלאסי. ישנם 13 שירים שברובם מעבירים אווירה כללית (ומקצתם ממש דיאלוגים או מונולוגים של הדמויות), כשמסגרת העלילה נמסרת לנו על ידי מסקין הקריין. השירים עצמם מושרים על ידי אמנים שונים מכל גווני הקשת המוסיקלית, ישי לוי ממזרח ורונה קינן ממערב, כשכורם נוטלת לעצמה אך ורק פזמון אחד (בשיר של ארקדי דוכין) וכן את שיר הסיום המצמרר.

בסופו של יום, הסיפור של "2023" תפור בצורה מרהיבה, ובכל רגע נתון אי אפשר שלא להקביל בינו לבין הסיפור של כורם שאיבדה את הזכויות על היצירה שלה, כך שמדובר למעשה באלבום כמעט אוטוביוגרפי. הלחנים של כורם ואדם בן אמיתי, שותפה ליצירה ולחיים, והעיבודים של בן אמיתי משלימים לחלוטין את האווירה שעוברת באלבום. גם כשהמספר לוקח אותנו למסע של אלכס הכינורות עובדים שעות נוספות, כשצריך יש שקט וכשצריך יש המון רעש.

>> מעבדות לחירות: איה כורם משיקה את האלבום "2023"

כמו בכל אלבום קונספט טוב, גם כאן יש מוטיבים מוסיקליים חוזרים לאורך היצירה, והסיפור נהדר ושובה אותך, אבל העוצמה של האלבום הזה, בעיניי, היא בלחנים שלו ובבחירה המדויקת בין שיר לבין מבצע. אין רגע מוסיקלי חלש באלבום הזה. רגעי השיא הם ״האמת תשחרר אותך״ בו רונה קינן מגישה בצורה נהדרת את הליריקה המצוינת של כורם, הדואט הפשוט עצום (ומבריק ואין מספיק קומפלימנטים עבורו) בין גיבור היצירה (אלון עדר) למענה קולי ממוחשב (קרן הדר בהרמוניות קוליות מושלמות), האנרגיות המטורפות של נצ׳י נצ׳ בדואט עם יהוא ירון, ״מצרים״ המצמרר של לאה שבת, ומעל כולם דניאל זמיר ששובר את הלב עם ״אני לא אמכור אותי״ הפשוט נהדר.

האלבום עצמו משאיר את המאזין עם מועקה מסוימת, בלי פתרון ועם המון חומר למחשבה, משאיר חשק לעוד האזנות, ובעיקר מקפיץ את כורם לליגה של הגדולים באמת. "2023" הוא אלבום קומוניקטיבי אבל גם יוצא דופן. לא אלבום שתיקח איתך לג׳וגינג אלא אחד כזה שצריך לשמוע עם חוברת מילים מולך. אלבום לנפש ולראש, מהגדולים שיצאו פה בתקופה האחרונה.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-01-22

    בלונד רדהד בישראל

    22:00 בארבי, תל אביב

  • 2019-01-24

    מיקה דוארי משיקה אלבום בכורה

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • מארק אליהו במופע חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • נימבין משיקים אלבום חדש

    20:00 אוזןבר, תל אביב

  • 2019-01-25

    גידי גוב ואורחים – שירים מלילה גוב

    13:00 היכל התרבות, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *