רעש טהור: A Place to Bury Strangers בתל אביב

20/04/2016

דביר הלוי

רעש טהור: A Place to Bury Strangers בתל אביב

A Place To Bury Strangers. בבארבי. מוזיקה שפחות מנסה לרצות את הקהל מאשר לגרום להרגיש משהו, רשמים מאחת ההופעות הטובות

A Place To Bury Strangers. בבארבי. מוזיקה שפחות מנסה לרצות את הקהל מאשר לגרום להרגיש משהו, רשמים מאחת ההופעות הטובות של השנה עד כה.

מאת: דביר הלוי | צילומים: אייל פאר

 

צריך להכיר המון תודה ל"המון ווליום" שבמסגרת "Tel Aviv Shoegazers" שלהם מספקים לקהל המקומי שרשרת של הופעות משובחות, והפעם הם אולי אפילו התעלו על עצמם.

בכניסה להופעה חיכתה לי הפתעה – זוג אטמי אוזניים ניתנו לכל אדם שהגיע. אני לא זוכר שנתקלתי בדבר כזה בעבר, אבל זה בהחלט מוצדק בכניסה להופעה שלהקה שהרוויחה ביושר את הכינוי "הלהקה הכי רועשת בניו יורק". לרעש יש מרכיב מאוד משמעותי במוזיקה של APTBS, והיא התמחתה בו בצורה לא נורמאלית. זו להקת הופעות בעיקרה, עם מוזיקה שהרבה פחות מתאים להאזין לה בבית מאשר לחוות אותה במלואה, בשר ודם. מוזיקה שפחות מנסה לומר משהו מאשר להעביר משהו.

הלהקה של אוליבר אקרמן (סולן וגיטרה), דיון לונדאון (בס) ורובי גונזלס (תופים) קיימת מ-2003, והיא בנתה לעצמה שם של להקת הופעות רצחנית עם ארבעה אלבומים מוערכים עד כה. נוטים להגדיר אותה כלהקת שוגייז, אבל אני קצת פחות מסכים להגדרה הזאת, היא אגרסיבית ורועשת מדי לכך, ובעיני היא יותר נויז ופוסט רוק משוגייז, אבל למי אכפת? אלו רק הגדרות. בסופו של דבר ההופעה של APTBS היא קודם כל מתקפה חסרת תקדים על כל מערכת העצבים של הקהל, ושואו אחד ארוך. זו להקה שמאוד מקפידה על ההופעות שלה, מלווה במקרנים שמרצדים אורות אינטנסיביים לאורך כל ההופעה, כולל ישירות לעיניים של הקהל, וכמובן הנגנים עצמם. אני תוהה אם אחד הנגנים דיבר לקהל במהלך ההופעה, אם כן, אני לא זוכר. במקום זאת הם היו עסוקים בלהתרחע על במה נון סטופ.

ראיתי כבר כמה הופעות רוק מיוזעות בחיי, אבל הפעם היה בסטנדרט אחר לגמרי. אקרמן הסולן, פחות השקיע בלשיר, וגם ככה לא היה אפשר להבין מילה ממה שהוא שר, במקום הוא התעלל בגיטרות החבוטות שלו, מה זה התעלל? זה לחבוט, לשרוט, להכות, לנפץ, ואפילו להטיל את הגיטרות שלו באוויר, ובצורה כל כך מדויקת כך שהרעש של הנחיתה הצורמת של הגיטרה כשהיא התרסקה על הרצפה התאים בשלמות למוזיקה. נראה היה כאילו אקרמן מנסה לעשות כל מה שאסור לגיטרסט לעשות, לחבוט במיתרים, להסתבך בכבלים, להכות בפדאלים ללא שליטה, אפילו עם הידיים, אבל הכול עבד לו. הוא עשה את הכל במיומנות כל כך גדולה, שזה נראה כמו בלאגן מוחלט שהתגבש לכדי יופי מכוער ומעוות, שלמות מלוכלכת.

בשירים של APTBS אין בתים או פזמונים, ואם יש, לא ניתן להבחין בהם. נותר רק להרגיש את מבול הרעש והלכלוך שנשטף עלייך, בזמן שהאורות מרצדים מכל עבר, והמקום כולו ספוג עשן. זה ברור שהלהקה לא מנסה להתחנף לקהל או למצוא חן בעיניו, רק לגרום לו להרגיש משהו, וזה כולל למשל לסנוור אותו ישירות, בלי רחמים, בשנייה הראשונה חשבתי שזו פאשלה, טעות של התאורן, אבל כשהסנוורים המשיכו, וחזרו שוב ושוב, אתה מבין שזו מכוון, ולומד לקבל את זה וליהנות מזה. בתיאור כזה ההופעה הזאת נשמעת לי פתאום קצת סאדו מזוכיסטית, אבל היא לא. יש בה משהו טהור כל כך, אבל רק אם יודעים לאמץ את הגולמיות הגסה הזאת בשתי ידיים ולחוות אותה במלואה, אז אתה פוגש עונג רצוף.

צפו בגלריית התמונות מההופעה

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-05-26

    לירון בן שמעון משיקה אלבום חדש

    22:00 זאפה, תל אביב

  • 2019-05-29

    Lydia Lunch בישראל

    22:00 גאגרין, תל אביב

  • 2019-05-30

    פסטיבל יערות מנשה

    19:00 סמוך לקיבוץ מגידו

  • 2019-06-01

    מייקל צ'פמן בישראל

    22:00 בארבי, תל אביב

  • 2019-06-02

    איתי שטרית משיק סינגל חדש

    22:30 לבונטין 7, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *