מרירות שוקולדית, ווינסטון לייט וסם הרדמה: על החדש של אמיר סומר

אמיר סומר (צילום: Reddvision)

29/01/2019

חן זמיר

מרירות שוקולדית, ווינסטון לייט וסם הרדמה: על החדש של אמיר סומר

בתחילת החודש הוציא לאור המשורר והמוסיקאי אמיר סומר אלבום EP בסגנון ספוקן ביטס אמיץ במיוחד בשם "5558". אז הייתי חייבת לעצור ולהביא למילים את התחושות שהולידו האלבום, ואת המקוריות הגדושה והבלתי פוסקת ממנה נפעמתי כל כך. חן זמיר עם הראיון וביקורת האלבום.

עד לאחרונה הוזכר שמו של אמיר סומר בעיקר בענייני שירה פואטית ומסמרת שיער, בימת הספוקן וורד ומשבר זהות אחד בגיל העשרים. אחרי שהוציא לאור לפני כשנתיים את ספר הביכורים שלו, "הארת שוליים", נראה כי סומר מתקשה שלא להוביל את הטקסטים המקוריים שלו אל עולמות חדשים, ובכך מכיר לעולם משבצת חדשה, הספוקן ביטס.

אל הסצנה המוסיקלית נכנס סומר לפני 9 חודשים כשהפיץ את הסינגל הראשון שלו – "מאמא", מתוך המיני אלבום הנוכחי, "5558". בשבועות האחרונים אחרי עבודה מהודקת עם המפיק שחר זיסמן, שחרר לבסוף את המיני אלבום המלא, כאשר מילותיו כולן למעט שיר מספר 3, לקוחות מתוך ספר הביכורים של סומר.

בהאזנה ראשונה לא כל אוזן מעכלת את הסגנון הפרוע והעוצמתי של סומר, המשלב בתוכו כל כך הרבה גוונים ועומק. אך קשה שלא להתאהב בשפע המקוריות שנובעת, כמו מעיין, בהתאמה מדויקת כל כך בין אופי הטקסט, ההקראה שלו וזרם הצלילים.

האלבום מכיל שישה שירים בלבד, ובהחלט מביא איתו את בשורת הספוקן ביטס אל עולם המוסיקה. הוא נפתח בשיר "מילה אחת", כשהצלילים הראשונים הם סימפול של אליוט סמית'. "הוא יוצר מבריק בעיניי", מסביר סומר לרעש. "ומעבר להיותו כותב מדהים, הוא די מייצג אידאולוגיה מוסיקלית שאני מאמין בה: אינדי/עצמאי וכמה שיותר לו-פיי, זה יותר יפה".

"למה שלא תחזרי לזרועותיי המחוררות, ותני לי לנשק שוב את שפתי הכותנה האדומה שלך", מקריא בקול מעט מעובד סומר את הטקסט הנפלא של השיר, בליווי ביטים אלקטרוניים. "מאז שזה נגמר אני כבר לא מצליח לקרא יותר שירה, ומה שווה הוא כותב שלא קורא אפילו, מילה אחת".

"את הפרויקט התחלנו ליצור כשהייתי בסוג של אפיסת כוחות עקב פרידה ממערכת יחסים שהייתה מאוד הרסנית ופוצעת", נזכר סומר. "הרגשתי שאין בי יותר תכלית או כוחות אך מה שעוד נותר בי – אתן לפרויקט הזה. אז ביום גשום אחד נכנסתי לסטודיו של שחר לאחר שקראתי כי אליוט סמית' דקר את עצמו בלב פעמים רבות עד שהתאבד, בגלל שגילה כי בת זוגתו בוגדת בו. הסיפור הזה ממש זעזע אותי והצלחתי להרגיש אותו בגופי, סמפלנו אותו והמשכתי הלאה".

מנין ההשראה לאלבום?
"אני משורר, ואחד הכללים הידועים הוא לא לשאול את המשורר למה הוא התכוון", פותח סומר. "המפיק שלי שחר זיסמן אמר לי פעם: 'מוסיקה מבחינתי זה סוג מסוים של תקשורת, אם נסביר את הסוג המסוים הזה של תקשורת בתקשורת רגילה – לא עשינו בזה כלום'.

מה שכן ממליץ סומר, הוא לשמוע את האלבום בבת אחת. "כמכלול הוא מגולל סיפור של תקופה מלאת תובנות", הוא אומר לבסוף. "אני אפילו מרגיש שבין הצלילים והשירים יש רגעים בעלי מהות. בדומה לכך שבתקופות מהעבר אנחנו הכי מתעצבים ומתגבשים, בני אדם וחיים שלמים הופכים כחומר ביד היוצר".

האלבום עמוס רבדים מוסיקליים שונים, הקלטות מכאן ומכאן. מה אתה יכול לספר על תהליך ההקלטה?
"כל שיר וקטע הוקלטו באופן אחר", מסביר סומר. "המפיק המוסיקלי שלי החליט לבצע איתי מלא משחקים רק בשביל שיוכל להוציא ממני רגשות מסוימים".

כשאני שואלת אותו למה הוא מתכוון, הוא נזכר איך בשיר הרביעי "הלבן של העין", המדבר על ניסיון התאבדות, זיסמן העמיס עליו כמה תיקים כבדי משקל רק כדי שירגיש כובד ושישמעו בקולו גוון של מאבק. בשיר אחר המדבר על מערכת יחסים רומנטית אך הרסנית, זיסמן ביקש ממנו לשכב על הרצפה בזמן הביצוע, ללא יכולת תזוזה, מוקף במיקרופונים רבים, כאילו לכוד. "זה הרגיש כמו ספק מלכודת ספק אורגיה עם מכשירי הקלטה", הוא צוחק.

"בשירים אחרים אני מקריא בזמן שאני מעשן או כמעט עירום, עם כיסוי עיניים או מדבר אל בקבוק יין שאני אוחז בידי", ממשיך סומר. "את השיר 'מאמא', למשל, שחר החליט שאבצע פעמיים. טייק אחד בזמן שהמיקרופונים בצד אחד של החדר, ואני בפינה האחרת, צועק את נשמתי. בטייק השני של ההקלטה הוא ביקש שאקרב את עצמי כמה שיותר אל המיקרופון ואלחש. בסופו של דבר הוא חיבר את הערוצים הווקאליים האלה. זה למעשה היה השיר הראשון שהקלטנו, ומרגע שזה קרה התיאבון לפרויקט הניסיוני הזה רק גבר".

העבודה על הפרויקט התרחשה ברובה בבית רומנו שבתל אביב. המקום בעל השפעה תרבותית חזקה בו נמצאים מקומות כמו התדר, הרומנו, חנויות תקליטים, סטודיואים של אמנים ו"הגלריה של סוזי". "בזמן שעבדנו על האלבום נכנסו ויצאו כל מיני מוסיקאים ואמנים, נתנו הערות, נהנו מהחיבור של הקצוות ואז המשיכו לדרכם", מספר סומר. "כך שיש הרבה צבע אנושי בתוך מה שיצרנו. יום אחד, למשל, בקומת הכניסה של בית רומנו הופיע שלמה גרוניך. ידענו שברגע שתחל ההופעה לא נוכל להקליט כי הסאונד של ההופעה יחדור דרך החלון השבור של הסטודיו, כך שבאחת מההקלטות של השירים שלמה גרוניך עושה חימום קולי".

אמיר סומר (צילום: יריב כץ)

יש באלבום כמה הקלטות מופלאות של גשמים ורעמים. מה אתה יכול לספר על זה?
"הפרויקט נוצר ושוחרר לאוויר העולם בחורף. זו עונה שלפי דעתי גם מאוד מתאימה לו מבחינת האזנה. ידענו שנוציא את הפרויקט הזה החוצה רק בחורף. מדי פעם הנזילה של מי הגשמים דרך החלון השבור בסטודיו נשמעה ברעשי ההקלטה, ובסופו של דבר החלטנו לא להתעלם ממנה ולהפוך אותה לכלי אומנותי בפני עצמו. אחר כך גם הוספנו הקלטות שונות של גשמים ורעמים. רוב הפרויקט בנוי כמו קולאז', הן מבחינת החיבור שבין פלטפורמות אומנות שונות כמו שירה, ספוקן וורד, מוסיקה וביטים והן מבחינת הדרך בה המוסיקה הוקלטה. למעשה, ישנם סימפולים מתקליטים ששחר ואני אוהבים ומצד שני גם הקלטות של קולות וכלים שביצענו עם מוסיקאים ודמויות מעניינות".

מה הביא אותך להוסיף את הקטע היחידי שלא כתבת באלבום, "תתעורר"?
"זהו קטע המשמש כמעבר בו מתארח ליאור דיין. רובו מתבסס על טקסטים מהטור בעיתון שכותב דיין, עם קריצה לשיחה אמיתית שהתרחשה ביני לבינו כמה שנים לפני כן כשהדריך אותי בזמן שהייתי כותב צעיר וחדש בתל אביב. זה היה בשבילי ממש סגירת מעגל. הרגשתי כמו אדם שחווה רגע כואב ושנים לאחר מכן הוא מגיע לתיאטרון בו מעלים הצגה המבוססת על אותו כאב. זאת תחושה שכמעט ואי אפשר להסביר; רגע שהיה ממש אינטימי ושייך רק לך הופך ליצירת אומנות, לעיתים לנחלת הכלל או סימולאקרה חדה".

היצירה עצמה באלבום מאוד אפלה ומלנכולית.
"זה נכון, אבל כן הייתי רוצה להעביר מסר חיובי, לגרום לאנשים להרגיש שהם לא לבד בעולם הזה, ושאני כאן למענם, גם אם אני לא מכיר אותם באופן אישי. יש מישהו שהיה בביבים הכי מלוכלכים ועמוקים, חזר משם ומזדהה עם כאבם".

בסוף השיר האחרון מקדיש סומר את הפרויקט "לכל מי שאמר לא, לכל מי שלא האמין, לכל מי שזלזל, לכל מי שלא הבין, לכל מי שלא ניסה, לכל מי ששבר כנף, ולכם". ובכך לדבריו מנסה סומר להמיר את כל האנרגיה השלילית שבחייו לאנרגיה חיובית, ולתת לאחרים את התחושה שלמרות הכל הם יוכלו למחרת להתעורר לאור שמש חדש וקיצי, תמיד. "השליליות והאופל הם רק כלי לכך שנבין את חשיבות האור והחיוביות", הוא מסביר.

ומה הצעד הבא? סומר מתכנן להוציא לאור את ספר השירה השני שלו, "27" בעריכת רוני סומק, ובסוף השנה יתפרסם ספר נוסף עליו עמל בשם "הטרילוגיה הלירית של בן האלוהים". "מבחינה מוסיקלית אני מתכנן להקליט מיני-אלבום נוסף בקרוב, שיתבסס ברובו על הטקסטים מהספר העתידי, '27'. אני פחות מאמין בפורמט של אלבומים שלמים", הוא מסכם. "מה שכן, אמשיך לאסוף תקליטים ולתקלט איתם כשהשמש שוקעת על העיר".

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-06-16

    נועה גולן בראל משיקה אלבום בכורה

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • 2019-06-18

    Tess Parks בישראל

    22:00 בארבי, תל אביב

  • 2019-06-20

    פסטיבל ניו אורלינס

    17:30 מוזיאון תל אביב לאמנות

  • סמי בירנבך משיק אלבום חדש

    21:00 האזור, תל אביב

  • ZSK בישראל

    22:30 לבונטין 7, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *