תגלית רשת: אדם יעקב כהן בראיון

צילום: באדיבות אדם יעקב כהן

22/03/2018

חן זמיר

תגלית רשת: אדם יעקב כהן בראיון

הוא הוציא לאור 4 אלבומים, אבל מעולם לא הופיע או שיווק את עצמו. הרקע המוסיקלי היחיד שיש לו הוא האהבה למוסיקה, אותה רכש דרך הקשבה לסוגי מוסיקה שונים מגיל 15. אדם יעקב כהן 'יוצא מהמחבוא' ומגיע לראיון מסקרן במיוחד.

הכל התחיל בגיל 15 כשלמד לנגן לראשונה על גיטרה בעזרת האינטרנט והדרכה מאחיו הגדול. בגיל 17 הוא התחיל ללמוד לנגן על פסנתר לבד, ומאז כבר הספיק להוציא לאור ארבעה אלבומים: "בין רעש לקול", "ריקוד", "לבן" ו"קשת", השתתף באלבום "השעה הכי יפה" משירי יותם ראובני, והעניק פרשנות מיוחדת לשיר "מעוז צור" מתוך אלבום שירי חנוכה מטעם פרויקט מט"ח.

האם הבית בו גדלת השפיע על המוסיקה שלך?
לא שמענו בבית יותר מדי מוסיקה, אבל אחי הגדול תמיד הקשיב להמון סגנונות שונים: מרוק כבד, רוק מתקדם ועד פולק אמריקאי וכל מיני אמנים במוסיקה הישראלית. מאוד הושפעתי ממנו לאורך השנים וכך גם גיליתי צלילים חדשים.

הפשטות והעדינות בשירה שלך מאוד מיוחדת. יש מסר מסוים שחשוב לך להעביר לעולם, דרך המילים והמוסיקה שלך?

תמיד היה לי חשוב שמישהי תשמע את השירים ותכיר ותמצא אותי, ותודה לאל לאחר מסע של שנים זה קרה. מעבר לזה, בכל המובן של העדינות, תמיד הרגשתי שבמוסיקה הדברים מאוד גסים או לא עדינים מספיק, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת השירה וצורת הניגון, ומכיוון שאהבתי להקשיב למוסיקה, חיפשתי עד כמה שאפשר מוסיקה עדינה להקשיב לה.

קראתי פעם ראיון עם Aphex Twin ששאלו אותו מה הסיבה שהוא עושה מוסיקה, והוא ענה: ״כדי שיהיה לי מה לשמוע״. אז אולי במובן מסוים גם אצלי זה היה ככה. פחות בשביל שאשמע בעצמי, אלא יותר בשביל שזה יהיה קיים ואנשים יוכלו לשמוע גם עדינות.

ולמה בעצם אתה לא מופיע?
אני לא מופיע כי אין לי מספיק רצון לעשות את זה. כשהייתי קטן היה קיים מעט רצון, ועם השנים זה הלך ודעך. אני פחות רוצה לעמוד על במה ושכולם יסתכלו עלי ויקשיבו לי בו זמנית ויבחנו כל דבר בי. זה די דומה לסיבה שאני לא שואף להתראיין בשום מקום, גם עכשיו בשביל הראיון הזה אני צריך קצת להתאמץ. אני מרגיש שהעיקר הוא השירים, המילים והמנגינות, ומשם אפשר לקבל הכל. אני בתור מי שאני פחות רלוונטי.

קשה לך עם חשיפה?
זה מקשה עלי ברגע שאני מרגיש שהיא מערבת יותר את הדמות שאני ופחות את הרגש או המחשבה שביטאתי בשירים. אם היו מציעים לי להפיץ את השירים לכל פינה בארץ ולהשמיע אותם לכמות גדולה יותר של אנשים הייתי כמובן שמח. אבל לרוב זה כולל גם הפצה גדולה שלי בתור מי שאני, ואני לא מוצא רצון לזה עדיין.

אתה גם לא ממש משווק את עצמך.
אני משתדל מדי פעם לשתף שירים וקליפים בפייסבוק. ביוטיוב ובבנדקמפ מפורסמות היצירות החדשות. חוץ מזה לא יותר מדי. אני מאמין שמי שצריך ורוצה לשמוע – ישמע ויגיע לשירים, וזה כרגע מספיק לי. אולי בעתיד אעשה יותר, אין לדעת.

השיווק האינטנסיבי היחידי שעשיתי היה כשהוצאתי את הדיסק הראשון, אשתי ואני היינו יוצאים למסע לפזר את הדיסק ברחבי העיר על ספסלים ומקומות מעניינים עם פתק קטן – ״קח אותי״.

רעיון מקסים. על מה אתה כותב בעיקר?
המון שנים כתבתי על מצוקת הבדידות ועל החיים שלי בעולם בכלל, מהיום אני חושב שזה קצת ישתנה. תמיד הייתה לי נטייה לחשוב שרק אם אכתוב על בדידות וקשיים זה יהיה מספיק ׳עמוק׳. אבל עם הזמן אני רואה שגם לכתוב על חלומות או עציצים בחצר יכול להיות עמוק.

בהשראת מה נכתבו השירים שלך "אהובתי" ו"קשת"?
את "אהובתי" כתבתי בתקופה ששכרתי יחידת דיור וחשבתי שאני יוצא למסע חדש של עצמאות וכביסה ושטיפת כלים, ומהר מאוד אכיר את אשתי והכל יהיה אושר ועושר. מהר מאוד גיליתי שהכל מוכן אבל באמת באמת אין כלום, לא בחוץ ולא בתוכי, וזה זעזע אותי. אז החלטתי לנסות שיטה חדשה של כתיבה, וניסיתי יותר ויותר לדמיין מציאות חדשה ולנסות לשיר עליה, ואולי בזכות זה היא גם תגיע. נראה שזה עובד אגב.

"קשת" היה המשך ישיר של השיטה הזו. השיר לא נכתב על מישהי ספציפית, אלא על דמיון ספציפי שהייתי רוצה שיהפוך למציאות. יש משהו מיוחד במוסיקה ובכתיבה בכלל, שאם אתה מצליח באמת להתבטל ולא להפריע ולא להתערב, לפעמים יוצא שהמילים שכתבת מגלות לך בדיעבד המון דברים שלא ידעת על עצמך. בשיר הזה לדוגמא, כתבתי את המשפט ״לכי אחרי במדבר, בארץ לא זרועה״. המשפט הזה מגיע מהפסוק ״לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה״ – שמדבר על עם ישראל ועל המסירות שלהם, שפשוט הלכו אחרי הקדוש ברוך הוא בלי לדעת לאן. בדיעבד זה הכה בי, שאותו דבר היה לי עם אשתי. ביקשתי במשך שנים מישהי שתלך אחרי במדבר בלי לדעת לאן, בלי לשים לב שהיא כבר הולכת אחרי בדיוק ככה במשך שנים.

מהי מוסיקה בשבילך?
מוסיקה היא הרבה דברים. בשבילי היא בעיקר היכולת להתחבר לאדם אחר ולהקשיב למחשבות שלו, לרגשות שהרגיש. זה תקף מבחינתי גם למוסיקה עם מילים וגם למוסיקה אינסטרומנטלית. מבחינת היוצר המוסיקה היא כלי ענקי לביטול עצמי, והוכחה לכך שיש משהו מופשט יותר במציאות. בסוף אתה מוצא את עצמך מסתכל שנה אחורה ומקשיב לשירים שכתבת ותוהה ׳מי עשה את כל זה ואיך זה קרה׳, ורק בשביל זה אני ממשיך כל הזמן.

הרבה פעמים אתה בוחר לשים בקליפים שלך הנפשות של כל מיני צורות ומנדלות מהפנטות, איך הגעת לרעיון הזה?
חיפשתי משהו שלא יסיח את הדעת מהמילים והמוסיקה אבל עדיין ״יהפנט״, והיה חשוב לי שגם יזוז בדינמיות עם המוסיקה.

יש מצב להופעה?
הופעה ממש קשה לי להאמין, אבל אולי כל מיני רעיונות אחרים שאני חושב עליהם.

ומה לגבי סינגל חדש או אלבום?
אולי אלבום, בסביבות חודש ניסן.

מה החלום הכי גדול שלך?
נחת רוח. זה נשמע מאוד זקן אבל זו האמת. ולזכות לגדל ילדים וילדות ולראות אותם גדלים ביחד עם אשתי.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-08-17

    היהודים

    22:00 זאפה חיפה

  • מיכל שפירא שרה איימי וויינהאוס

    22:00 סינקופה בר, חיפה

  • 2018-08-18

    יותם פור משיק אלבום בכורה

    20:30 בארבי, תל אביב

  • Lady & Jo

    21:00 קונטיינר, יפו

  • 2018-08-20

    סגיב כהן חוגג 15 שנה לאלבום הבכורה

    22:00 זאפה הרצליה

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *