רעש מציג: כוח גיטרה עם שני פלג

שני פלג. צילום: ליזה שצ'טינקוב

28/11/2018

יעל ניסקי

רעש מציג: כוח גיטרה עם שני פלג

שני פלג סומנה כאחת ההבטחות הגדולות של הרוק הישראלי. היא מבטאת את עצמה בגיטרה באופן פראי מצד אחד ופרפקציוניסטי מצד שני. עם השפעות כמעט מנוגדות מעולם הרוק והפופ, היא מצליחה להנגיש את האנרגיה שהיא יוצרת באצבעותיה לכדי יצירה מעוררת ומסקרנת שאי אפשר להתעלם ממנה. פלג מתיחסת לגיטרה ככלי שרת לכתיבת שירים והדבר בהחלט בא לידי ביטוי בשיריה, שמילותיהם מועצמות, מקבלות תנופה ונבעטות בעזרתה ישר לבטן של קהל המאזינים.

מי אני? במשפט אחד.
מוסיקאית – יוצרת, זמרת, גיטריסטית ומפיקה.

מתי התחלת ללמוד מוסיקה ומה היה הכלי הראשון שלך?
התחלתי ללמוד מוסיקה בגיל 14, הכלי הראשון שלי היה גיטרה.

איך החלטת על גיטרה ולמה?
רציתי לנגן על כלי כלשהו, מאוד נמשכתי לפסנתר אבל בגלל הסרבול שבהכנסת פסנתר הביתה, הוחלט על להתחיל עם גיטרה קלאסית. גרתי בכפר סבא ולמדתי מוסיקה קלאסית אצל חני חזן. בבית שמעתי הרבה רוק, לד זפלין ופי ג'יי הארווי, אבל למדתי מוסיקה קלאסית על גיטרה קלאסית, כל מיני סונאטות ספרדיות, יצירות של באך וכדומה. זה היה מאד שונה ממה שאהבתי לשמוע וממה שרציתי לנגן.

באופן כללי היה לי קשה להתאמן, למרות שבאופן כללי קשה לילדים להתאמן. אבל ללימודים האלה היתה חשיבות, כי תוך כדי כך אני התאהבתי בסגנון ובפינגר סטייל, שהביא אותי לנגן גם פולק וסוגיו. אם הייתי לומדת רק את הסגנון שאני שומעת, זה היה עוצר ומגביל את הביטוי שלי בגיטרה. השוני היה טוב. הדברים שלמדתי בגיטרה הקלאסית משמשים אותי עד היום בנגינה בגיטרה אקוסטית וקלאסית. גם בגיטרה החשמלית אני יכולה לנגן נגינה עם אצבעות שדומה לנגינה קלאסית. כל הפריטה שלי מושפעת מהנגינה הספציפית הזאת. מוסיקה זה עולם רחב. אם לומדים משהו הפוך ממה שבדרך כלל שומעים, זה מרחיב את האופקים. זה מאפשר היתוכים טובים. בשלב מאוחר יותר הגעתי למורה שמלמד רוק והוא מאד אהב את היכולות שהיו לי בנגינה קלאסית.

איזה מוסיקה שמעת בבית במהלך הילדות ולאיזה כיוון התפתחת עם ההתבגרות?
המוסיקה אצלי בבית נחלקה לשתי מחלקות – ההורים שלי שמעו לאונרד כהן, גרייס ג'ונס, קט סטיבנס, אתניקס, יזהר אשדות וריקי גל, ואחותי משכה יותר לכיוון רוק – לד זפלין, פינק פלויד, קווין, בלאק סאבאת'. הטעם שלי מושפע משני הכיוונים האלו בעיקר. כשגדלתי והתחלתי לרכוש מוסיקה לעצמי, הייתי מאוד בעניין של זמרות – אליזבת' פרייז'ר, אלאניס מוריסט, פי ג'יי הארווי, טורי איימוס, קייט בוש, פטי סמית', שריל קרואו וביורק, וגם המון רוק אמריקאי ובריטי – רדיוהד, אליס אין צ'יינס, דיוויד בואי.

היו בני משפחה נוספים שניגנו בבית? מוסיקאים?
בן דוד שלי (ארז יפה) הוא אחד הגיטריסטים הכי טובים שאני מכירה והוא גם עושה מוסיקה אלקטרונית, טראנס בעיקר, תחת השם ITP. הוא השפיע עליי מאד בנגינה. הוא גיטריסט-על. הוא גדל על מטאל אבל ניגן גיטרה בסגנון ספרדי ויש לו גם רגש וגם טכניקה. אהבתי לראות אותו מנגן ואחר כך גם לנגן איתו. מאז שהיינו ילדים ועד גילאי ה- 20 שנינו היינו מאד בתוך זה.

צפו בתיעוד: שני פלג מדגימה טכניקות שירה ונגינה ומבצעת את שירם של סיימון וגרפונקל "Kathy's Song"

מתי הרגשת שאת יכולה לקרוא לעצמך גיטריסטית מקצועית?
בגלל שהגיטרה היתה בשבילי תמיד כלי שמשרת את הכתיבה, אף פעם לא ממש החשבתי את עצמי גיטריסטית, עד לפני כמה שנים כשהתחלתי לנגן גם עם אנשים אחרים ולהרגיש שאני מכירה ומבינה את הגיטרה בפני עצמה.

איזה מוסיקה את שומעת היום? מהארץ ומחו"ל.
אני שומעת kate Bush, Regina Spector, Tears for Fears, Fink, Hozier, Susanne Sundfor, טונה, מאירה אשר. אני נעה בין רוק לפופ, בין אינדי למיינסטרים, בין קל לכבד. אני מקשיבה לניגודים ואוהבת אותם באותה המידה. אני יכולה להקשיב לטייפ או נגאטיב ומיד אחר כך לשמוע את ג'ורג' מייקל או את פארדייז לוסט ואחר כך את אד שירן, וליהנות מכל רגע. מייקל ג'קסון פשוט גאון לטעמי.

הייתי מתה לדעת לעשות פופ טוב אבל זה קשה להצליח לעשות את זה. אם אצליח לעשות אלבום פופ טוב, אני אהיה בעננים. לעיתים קרובות השירים דורשים את הכובד של הרוק, אבל השאיפה שלי היא להביא משהו מהכל וליצור משהו שהוא טוב לי באוזן. יש ערך למוסיקה נעימה ש"נספגת" בקלות. בסך הכל קיים יתרון בכך שבעולם יש כל כך הרבה סוגים של מוסיקה, כי אנחנו לא נמצאים באותו מצב רוח כל הזמן, אנחנו משתנים. אפשר לשמוע הרבה דברים שונים ועדיין לקלוע בדיוק למקום שבו אנחנו נמצאים.

איזה מוסיקה את הכי אוהבת, לנגן כשאת לבד?
בעיקר מוסיקה קלה – כל מה שבין רוק לפופ. מאז ומתמיד אהבתי לאלתר, ליצור ולכתוב. אני פחות יושבת ומוציאה דברים של גיטריסטים אחרים. למרות שאני חושבת שזה אדיר, אני מנגנת קאברים רק כשאני מלמדת אחרים. פשוט, כשאני לבד עם הגיטרה יש לי דחף ליצור ולכתוב.

בשנים האחרונות אני יושבת פחות על אימונים, אבל אם יש לי רעיונות מוסיקלים שהם מעבר ליכולות שלי אז אני אשב ואעבוד עליהם עד שאצליח לבצע אותם כמו שצריך. זה מגיע גם מהקשבה להרבה סוגים של מוסיקה, כשאני נדלקת על דברים מסוימים ורוצה גם לעשות אותם.

מה היה לך הכי קשה ללמוד כגיטריסטית, ואיך התגברת על כך? – בבקשה טיפים! אנחנו מנסים לעזור לאנשים 🙂
הדבר שהכי התקשיתי איתו זה אלתור על הגיטרה – לרוץ על סולם מסויים בלי טעויות. הדרך שלי להתגבר על זה היתה לחרוש את הסולם בהתחלה בצורה מכנית וטכנית ואז לנגן עליו עם פלייבקים כמה שיותר.

לאיזה אמן/ים היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך, ולמה?
לד זפלין ואלאניס מוריסט – כנראה כי הייתי טינאייג'רית כשאהבתי את המוסיקה שלהם וזה מין גיל כזה שבו דברים משפיעים הכי חזק. בשנות ה-20 שלי זו היתה קייט בוש – הכל, החל מהכתיבה דרך הביצוע ועד להפקה. יפהפה, מאתגר ונסיוני.

ג'ון פרושיאנטה הוא ללא ספק השפעה גדולה. מה שאני אוהבת אצלו, מעבר לגיטרה שמיד קולטים אצלו, הוא שיש לו שירים מדהימים. בחלק מהאלבומים יש ממש נגיעות של פופ ושירים שהם 'מתקשרים' ויפים. ההפקה שם יפהפיה בעיני. הוא משלב אלקטרוניקה, גיטרות, כלים חיים, קולות והרמוניות. הוא משתנה כל הזמן, אבל תמיד אני מרגישה שזה הוא. הוא כמו זיקית שאני תמיד מזהה.

עם פי ג'יי הרווי היו לי שתי תקופות חזקות. כשגדלתי, עם האלבום To Bring You My Love, הרגשתי שיש בה משהו מאד שורט. היא כותבת מדהים וגם כל הדמות שלה מאד מסקרנת. יש שלווה אבל גם תוקפנות בשירים, שילוב אדיר. וכמובן, בראש ובראשונה המוסיקה, שירים עם אקוסטית כמו C'mon Billy. העומקים פשוט כבשו אותי. האלבום Let England Shake הוא פחות רוק מובנה כמו החומרים הראשונים שלה, ויש שם עיבודים מעניינים ושירים מדהימים. יש שם שירים על אנגליה ועל המלחמות שלה, אבל מרגישים במידה מסוימת שהיא מדברת על ישראל. יש בשירים שלה משהו מאד אוניברסלי שאפשר להזדהות איתו.

באיזו גיטרה את הכי אוהבת לנגן?
אני אוהבת את כל סוגי הגיטרות – לכל גיטרה יש את הקסם שלה: לקלאסית יש את הצליל המתוק והרכות בנגינה, האקוסטית מתגלגלת הכי טוב בתור מלווה, ולחשמלית את העוצמות והחדות, ואת האפשרות לשחק עם אפקטים וסאונדים שונים.

על מה את עובדת עכשיו?
אני מפיקה אלבומים לאמנים שונים, בהם האלבום של רתם טל, שיצא ממש בקרוב. הקלטתי שלושה שירים חדשים, שניים מהם כבר שוחררו ובימים האחרונים שחררתי את השלישי, "סולמות ונחשים". במקביל אני עובדת על האלבום השלישי שלי עם חומר מקורי.

מה היית אומרת לילד שהתחיל עכשיו ללמוד גיטרה?
הדבר הכי חשוב בנגינה הוא למצוא מה אתה אוהב ולהתפתח בכיוון הזה. כשהייתי ילדה מאוד כעסתי על עצמי תמיד שלא היתה לי את הסבלנות לשבת ולהתאמן על מהירויות כי זה מאוד הרשים אותי, ולאט לאט הבנתי שאני יותר מתחברת לגיטרה מהצד של הסאונד ואוהבת למצוא את הצליל הנכון ברגע הנכון, עם הסאונד הנכון.

**

עורכי הסדרה: יעל ניסקי, אורי נוי | צילום סטילס: ליזה שצ'טינקוב | צילום וידאו: ליזה שצ'טינקוב, שרון עובדיה | עריכת וידאו – עורכת וידאו: מורן לוי, עורך אחראי: אלון לוין

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-12-10

    50 שנה ללד זפלין – מופע מחווה

    21:00 צוותא, תל אביב

  • 2018-12-11

    עטר מיינר משיק אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • Lucille Crew & Echo

    20:30 ברקה, באר שבע

  • 2018-12-12

    אלון עדר ולהקה משיקים אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • ביטניק משיקים אלבום בכורה

    21:00 לבונטין 7, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *