רעש מציג: כוח גיטרה עם פיטר רוט

פיטר רוט. צילום: ליזה שצ'טינקוב

12/12/2018

יעל ניסקי

רעש מציג: כוח גיטרה עם פיטר רוט

פיטר רוט הוא אחד המוסיקאים העסוקים בישראל. החל מניהול אמנותי של דה וויס, דרך הפעילות עם מוניקה סקס וכלה בהפקת אלבומים לאמנים והופעות, לא נראה שיש לו רגע דל. הוא זוכה להערכה רבה מהקהל ומהזירה המקצועית, ובכל זאת, מדובר גם באחד האמנים הצנועים ונטולי הפוזה בסצינה. עם הרגליים על הקרקע והראש בעננים, עם השפעות אקלקטיות וטעם מגוון מכלל הקשת המוסיקלית, הוא ממשיך ליצור שירים שמעלים בנו את הרגש והחיבור העמוק לצליל הייחודי של המוסיקה הישראלית. כתבה: יעל ניסקי

מי אני? במשפט אחד.
אני אדם פשוט.

מתי התחלת ללמוד מוסיקה ומה היה הכלי הראשון שלך?
השיעור הראשון שלקחתי בכלי נגינה היה בתופים, גיל 6 בקונסרבטוריון בת-ים. היתה לי זיקה גדולה לכלי, אבל פחות התאמתי בממדים כדי להגיע לתוף רגל לדוגמה. לכן הסיפור נגדע אחרי שיעור אחד. בגיל 11 התחלתי לקחת שיעורים אצל אבא שלי, פול רוט, שהיה מוסיקאי בעצמו. הוא היה חבר בלהקת פיקוד צפון בשנות ה- 60 ונגן הפקות בארץ בשנות ה- 70.

איך החלטת על גיטרה ולמה?
נמשכתי לנגינה בגיטרה אולי בגלל שאבא שלי ניגן בס וגיטרה חשמלית וגיטרות היו סביבי כל הזמן. וכמובן היה מי שילמד אותי, אבא שלי. בתחילת הדרך הלכתי לשיעור ניסיון אצל מורה בבית הספר וזה היה ממש מדכא ולא כיף כל הזמן לנגן שירים כמו "ערב של שושנים" ודומיהם. במהלך לימודי הגיטרה אצל אבא שלי כל שיעור נחתם בשיר של הביטלס וזה עשה את כל ההבדל. אבא שלי גם דאג שאלמד ממה כל אקורד בנוי ושיהיה לי בסיס ידע יסודי שיקנה לי כלים ואת השפה הנכונה לתקשר עם מוסיקאים אחרים בהמשך.

למרות שאני לא יודע תווים, אני יודע הרמוניה, יודע ממה כל אקורד מורכב. בשביל להלחין שיר, רוב המלחינים של הרוק והפופ עובדים על פסנתר או על גיטרה ואין צורך לכתוב את השיר בתווים, אלא אם כן צריך עיבוד לכלי מיתר וכלי נשיפה, ואז אקורדים לא מספיקים. אגב, בפלאי הטכנולוגיה היום אפשר לכתוב את מה שרוצים במחשב והוא יתרגם לך הכל לתווים. שמיעה זה משהו שאפשר לפתח, אבל אני חושב שזה סוג של ברכה שאתה נולד איתה. אני מודה שויתרתי על לימוד תווים, למרות שאני רוצה. אריק איינשטיין לפעמים אמר לי "תוותר לי". זה מה שאני אומר למי שמבקש ממני טאבים לשירים שלי.

צפו בתיעוד: פיטר רוט מנגן ומספר על השפעותיו

איזה מוסיקה שמעת בבית במהלך הילדות ולאיזה כיוון התפתחת עם ההתבגרות?
היה לי מזל גדול. ההורים שלי, שהתגרשו כשהייתי בגיל שנתיים, סיפקו לי כל אחד בביתו מגוון מוסיקלי שונה ועדכני. מוסיקה עברית כמו אריק איינשטיין, בנזין ואריק סיני לצד מוסיקה מחו"ל כמו ברוס ספרינגסטין, מייקל ג'קסון, איגלס והביטלס. אבא אהב מאד את הרולינג סטונז ואת ABBA, באופן די ניגודי.

היתה חנות תקליטים בבת-ים שהיינו הולכים אליה פעם בשבועיים וקונים בה מוסיקה. משנת 78-79 עד שהיתי נער מתבגר סביב שנת 86, את כל המוסיקה הטובה שיצאה שמעתי בבית וזה עזר לי להיות מוסיקאי עם טעם אקלקטי שלא נעול על דבר אחד. אני יכול להתרגש מהקרפנטרז ואייר סופליי ומצד שני גם מסוניק יות' ומהמלוינז ומעוד חומרים פחות "מתקשרים". אני אפילו אוהב שירי ארץ ישראל – ב- 2003 הרמתי מופע שירה בציבור בבארבי.

יש תדמית מסוימת לאנשים שיצאו מהניינטיז שהם "רוקרים שנקין", אבל הרבה דברים שהפקתי הם בכלל לא רוקנ'רול. מוסיקה טובה היא מוסיקה טובה ואתה יכול למצוא אותה בכל מקום ובכל סגנון. אני יכול להתרגש גם מ"Knowing you knowing me" של ABBA וגם משיר של נירוואנה. זה לא סותר מבחינתי.

היו בני משפחה נוספים שניגנו בבית? מוסיקאים?
כמובן אבא, שהזכרתי קודם לכן. מלבד זאת, אפשר לומר שסבא שלי, לסלו רוט, הוא הפרסונה הכי מצליחה במשפחה מבחינה מוסיקלית. הוא בן 98 היום ועדיין מנצח בתזמורות פילהרמוניות וסימפוניות סביב העולם. היה מאד פעיל גם בישראל בשנות ה- 60 וה- 70. הוא לדוגמה עיבד את השיר "אהובתי לבנת צוואר" ועשה עיבוד שלם לאלבום של בודלר של מאור כהן שהפקתי (פרחי הרע – מאור כהן שר בודלר 2005, י.נ) ועוד הרבה מאד אלבומים אחרים.

מתי הרגשת שאתה יכול לקרוא לעצמך גיטריסט מקצועי?
תמיד היתה לי הרגשה חיובית שצריך לשאוף להשתפר ולהיות שם. כשהיתי ילד חלמתי להיות נגן אולפן, אבל ההתפתחות האישית הובילה אותי לנגן בלהקה ולרצות להיות מפיק, מעבד ויוצר. לכתוב שירים ולשיר אותם.

בסוף לא הפכתי לגיטריסט שרציתי להיות מבחינת טכנית. שלחתי שלוחות במוסיקה ואני מחליף כל יום כובע ותפקיד. פעם אני מפיק ופעם נגן בס. אם הייתי מקדיש את כל חיי לנגינת גיטרה, הייתי הופך לנגן מקצועי, למרות שגם כיום אני מקצועי, מוסיקאי מקצועי. אפשר לומר שברגע שאתה מתיחס לזה כמקצוע, אתה הופך להיות מקצוען. אם אני מגיע 20 דקות לפני לסשן, אם אני בא מוכן, זה גם להיות מקצוען.

לא חשבתי שהלהקה הראשונה שלי תהיה הדבר הכי משמעותי בשבילי בקריירה המקצועית, אבל היא הובילה אותי לאיפה שאני נמצא היום. יש מוסיקאים שאוהבים שהספוט עליהם. הם זקוקים לזה כדלק, אבל מבחינתי זה דורש תעצומות נפש. ברמה האישית, בשלב כלשהו הבנתי שמיליונר אני לא אהיה, וההכרה בזה הרגיעה אותי. אני עושה את זה כי אני אוהב את זה. ככל שאני מתבגר ומקבל הכרה כמוסיקאי, אני גם פחות זקוק לזה. כשבאים אליי ילדים אחרי הופעה ואומרים לי שאני ההשפעה שלהם או שהם אוהבים את תפקידי הגיטרה שלי, זה הכי משמח אותי.

פיטר רוט באולפן. צילום: ליזה שצ'טינקוב

איזה מוסיקה אתה שומע היום? מהארץ ומחו"ל.
אני חסיד גדול של הרדיו. אני חושב שמאז שיש אפל מיוזיק וסטרימינג, ההאזנה של כולם מאד מפוזרת. כבר פחות שמים דיסק או תקליט ומקשיבים לכולו. אני נעזר במאור כהן שמקשיב להמון מוסיקה. הוא שולח לי לינקים לאפל סטור ואני מקשיב לאלבומים שלמים, בעיקר בזמן הספורט.

הרבה פעמים אני עושה השלמות ומקשיב לאלבומים שפספסתי כמו של סטילי דן או הסטרוקס. סופרגראס היתה להקה שהכי אהבתי אחרי נירוואנה וחיכיתי בשקיקה לאלבומים שלה. עד היום אני עוקב אחרי הסולן גאז קומבס. מהארץ אני אוהב מאד לשמוע את קובארי, המפשעות ואת לילי פרנקו.

איזה מוסיקה אתה הכי אוהב לנגן כשאתה לבד?
כשאני לבד אני משתדל לכתוב מוסיקה ושירים חדשים.

מה היה לך הכי קשה ללמוד כגיטריסט, ואיך התגברת על כך? – בבקשה טיפים! אנחנו מנסים לעזור לאנשים 🙂
כשהתחלתי לנגן החלום היה לנגן את Blackbird של הביטלס. זה עיניין של אימון ולבלות הרבה זמן עם הכלי. אחר כך רציתי להתפתח עם הטכניקה ולנגן טאפינג בגיטרה ולא הצלחתי. עד היום אני לא יודע ועד היום זה מתסכל אותי.

לאיזה אמן/ים היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך, ולמה?
דיויד גילמור. הגיטרה שלו פשוט לקחה אותי לטיול בתוך הנפש במהלך ההתבגרות שלי. היתי כל כך מאוהב בו שבתעודת הזהות שלי שמתי בצד של הנרתיק תמונה שלו. הגיטרה שלו סיפרה סיפור, וזה לאו דווקא בא לידי ביטוי בטכניקה, אלא באמוציות. מהסיבה הזאת אני יכול לנגן את קטעי הסולו שלו ולא את קטעי הסולו של ואן היילן.

מלבד זאת, אריק קלפטון ומארק נופלר כמובן הם השפעה אדירה. בארץ, יצחק קלפטר הוא אגדה. מצד שני אני אוהב מאד גיטריסט כמו שלומי ברכה, שכל צליל שלו "בסלע", לכל צליל יש משמעות ויש תפקיד.

סביב גיל 17, כשהכרתי את גלה (מצוטטת בשיר "על הריצפה" מהאלבום פצעים ונשיקות, מוניקה סקס 1995 י.נ), שהיתה האהבה הראשונה שלי, היא הכירה לי את הפיקסיז. פתאום שמעתי את הגיטרה של ג'ואי סנטיאגו, שלא הגיעה מהמקום של הבלוז, אלא ממקום אחר שלא הכרתי. גיטרה שלא מנגנת לפי החוקים. ואז התחלתי לשמוע מוסיקה אחרת כמו סוניק יות', ששם כל הגיטרות מנגנות בכיוונים מיוחדים והבלוז הוא לא השפה המדוברת שם. גם טלוויז'ן היא להקת גיטרות שמאד אהבתי ולא מגיעה מהבלוז. באלבום של מארקי מון של טלוויז'ן אין לדוגמה מתיחות, וזה העיר אותי והבנתי שאפשר אחרת ולא הכל חייב להיות “by the book” ומסודר. זה בעיני הדבר ששדרג את חיי כמוסיקאי, ההבנה שהמושלם הוא לא בהכרח טוב. במושלם חייב שיהיה מום כלשהו, זה מה שהופך אותו לאנושי וזה מה שהופך אותו למרגש.

באיזו גיטרה אתה הכי אוהב לנגן?
אין כזאת גיטרה ספציפית, אני סאקר של גיטרות באשר הן. בשלוש השנים האחרונות ניגנתי על גיבסון לספול. לאחרונה חזרתי לפנדר סטרטוקאסטר שהיא גיטרת חיי. בהקלטות אני יכול לנגן על כל דבר שמתאים ומשרת את השיר.

על מה אתה עובד עכשיו?
לפני חצי שנה הוצאתי סינגל חדש עם מזי כהן, "אל תיקח אותי כמובן מאליו", וממש לאחרונה, עם מוניקה סקס סינגל לקראת אלבום חדש, "זה זמן". אני מופיע גם כסולן במופע אישי לבד עם גיטרה, עם הלהקה, ומלווה את יזהר אשדות בהופעות. בנוסף, אני מנהל אומנותי של התכנית "דה וויס" שבימים אלה מצטלמת לעונה חמישית.

מה היית אומר לילד שהתחיל עכשיו ללמוד גיטרה?
מבחינה מקצועית, על כל שעה שאתה מנגן בבית, תשקיע שעתיים של נגינה עם אנשים. רק נגינה בחברותא תיקח אותך למקום טוב יותר. עצם המפגש והאינטראקציה עם עוד מוסיקאים מקדמת אותך. בדרך כלל המוסיקאי המתקדם בחבורה ייקח אותך למעלה ומצד שני תהיה לך הזדמנות לקחת למעלה מוסיקאי בינוני.

אין מחיר למה שהמוסיקה ממלאת בנפש. הרגע שבו הכלי הופך לשופר שלך החוצה חוסך כל כך הרבה כסף שהיית שופך אצל פסיכולוג. תנגנו. רק לנגן. זה חשוב.

**

עורכי הסדרה: יעל ניסקי, אורי נוי | צילום סטילס: ליזה שצ'טינקוב | צילום וידאו: ליזה שצ'טינקוב, שרון עובדיה | עריכת וידאו – עורכת וידאו: מורן לוי, עורך אחראי: אלון לוין

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-09-21

    שאזאמאט משיקים אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • 2019-09-23

    ספיר וולך משיקה אלבום בכורה

    22:00 האזור, תל אביב

  • עבודה זמנית משיקים סינגל בכורה

    20:00 לבונטין 7, תל אביב

  • 2019-09-25

    דניאל רובין משיקה אלבום חדש

    21:30 בסקולה, תל אביב

  • Suede בישראל

    21:30 לייב פארק, ראשל"צ

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *