רעש מציג: כוח גיטרה עם יונתן השילוני

יונתן השילוני (צילום: שרון עובדיה)

05/12/2018

יעל ניסקי

רעש מציג: כוח גיטרה עם יונתן השילוני

יונתן השילוני מפגין אנרגיות משולחות רסן כאשר הוא מנגן על הבמה עם ההרכב שלו, קין והבל 90210. אבל, מאחורי חזות הגיטריסט המחוספס נמצא אמן מגוון ורגיש. הוא חוצה סגנונות ומתנסה בכלי מיתר שונים, שוקע בנגינה כמו במדיטציה ומחפש את הצליל השורשי העמוק של הדלתא בלוז.

מלבד היותו מוסיקאי, השילוני עוסק בציור ויצירת סטוריבורדים לאנימציה לסדרות בחו"ל (כרגע עובד על סדרת אנימציה לדיסני ג'וניור ולאחרונה גם פרסם סרט קצר פרי יצירתו). הן כמוסיקאי והן כצייר ואמן אנימציה, הוא שואב השראה ומוצא עיניין בקצוות המחודדים והמחוספסים של היצירה. את החברות העמוקה ורבת השנים שלו עם חברי ההרכב הוא מתאר כאחת ההשראות הגדולות בחייו. הניגודים והסתירות בין הצד הרגיש והצד המורד שבו, מביאים לעולם יצירה רבת התבוננות, שנותר רק לתת לה לחלחל פנימה, לשקוע ולהשאר.

מי אני? במשפט אחד.
אני אמן.

מתי התחלת ללמוד מוסיקה ומה היה הכלי הראשון שלך?
התחלתי בגיל 15 עם מפוחית. כל הכניסה שלי לעולם המוסיקה התחילה בכיתה ח' או ט', כאשר היה צריך ללמוד צרפתית או ערבית בבית הספר ושיבצו אותי בצרפתית. לא הבנתי מה אני עושה שם. את הבעייתיים כמוני זרקו ליידיש. במגמה הזאת היה פרויקט להקות יידיש והתחלתי לשיר באחד ההרכבים ואז בחדר חזרות קלטתי שגם לי בא לנגן. התחלתי ללמוד מפוחית אצל נתן סלומון. קניתי מפוחית וספר תווים. מאד אהבתי בלוז וככל שהתבגרתי העמקתי בזה.

איך החלטת על גיטרה ולמה?
זה קרה מהר מאד אצל נתן, אחרי כמה שיעורים עם מפוחית עברתי לגיטרה קלאסית. זה הרגיש לי הכי נכון. הבנתי בשלב כלשהו שאני אוהב לנגן יותר מאשר ללמוד. התחלתי לחפש מוסיקה מעניינת ולנסות לנגן אותה משמיעה. עד היום אני לא קורא תווים ויותר חזק בנגינה משמיעה. אחר כך למדתי גיטרה חשמלית כמה חודשים אצל מורה ולאחר מכן שנה טכניקה עם מורה אחר. אני עדיין רוצה כל הזמן להעמיק את הידע שלי בתאוריה, אבל בינתיים זה לא קורה. 'קין והבל' הם בית הספר שלי.

צפו בתיעוד: יונתן השילוני מבצע שני קטעים על החז'או (גיטרה פורטגזית) והגיטרה החשמלית

איזה מוסיקה שמעת בבית במהלך הילדות ולאיזה כיוון התפתחת עם ההתבגרות?
שמעתי בילדות הרבה ביטלס. לאבא שלי היתה קסטה של ביטלס וברוס ספרינגסטין. סביב כיתה ח' התחלתי לקנות מוסיקה, ג'ימי הנדריקס, לד זפלין, קינג קרימזון. ואז פגשתי את איתמר לוי, המתופף של קין והבל, שמגיל צעיר היה עמוק במטאל, והוא הכיר לי את בלאק סבת', Faith No More והמלוינס, אחת הלהקות שהכי הרבה השפיעו עלינו. איתמר הוא סוג של מוסיקולוג, אחד מאוהבי המוסיקה הכי גדולים שאני מכיר. גם למוסיקה ישראלית, כמו להקת אחרית הימים או האלבום של פורטיסחרוף 'כשהגיטרה מנסרת את הלילה', היתה השפעה גדולה בימים הראשונים של קין והבל.

היו בני משפחה נוספים שניגנו בבית? מוסיקאים?
סבא שלי. אף פעם לא ראיתי אותו מנגן, אבל היתה בבית שלו גיטרה גיבסון אקוסטית שניגנתי בה. היא היתה כל כך ישנה, שעל הראש שלה היה הלוגו "The Gibson", דגם שהפסיקו לייצר בתחילת שנות ה- 30 של המאה הקודמת. הוא קנה אותה מיד שניה בפילדלפיה. בגיל צעיר, לראות חתיכת היסטוריה כזאת, עושה הרבה. סבא שלי גם השמיע לי בגיל צעיר מאד את לדבלי. זה היה בשלב שכבר התחלתי ללמוד גיטרה ולהכנס למוסיקה. בשלב הזה הוצאתי את הפטיפון של אבא שלי וקניתי תקליטים. חיפשתי את הבלוז – בלדבלי מצאתי את הסאונד הכי מלוכלך והכי בלתי אמצעי שעושה לי את זה.

מתי הרגשת שאתה יכול לקרוא לעצמך גיטריסט מקצועי?
אני עדיין נאבק בהגדרה הזאת. זה חלק מהעיניין של להיות אמן. אתה תמיד נמצא במסע סיזיפי לכיוון האידאה, שאף פעם לא תיגע בה.

בשנתיים האחרונות קרו כמה דברים, כמו סיבוב ההופעות שלנו עם שלומי ברכה. פתאום דברים שבקין והבל היו בסיסטם שלי, הפכו לאנטיתזה וחזרתי לנגן נקי ונעים. גילינו בשלומי אדם מדהים וחבר יקר. זה השפיע גם על הכתיבה שלנו וגרם לנו לא לפחד להיות רגישים ועדינים ולשלב את זה עם הכוח המתפרץ.

איזה מוסיקה אתה שומע היום? מהארץ ומחו"ל.
King Gizzard & the Lizard Wizard. המוסיקה שלהם מדברת אלי ומעוררת השראה. הם הוציאו חמישה אלבומים רק בשנה האחרונה.

לאחרונה חבר הכניס אותי למוסיקה הודית, שמאד מתחברת לבלוז מבחינתי ומחזירה אותי ל- Root Note. יש בזה משהו מאד מדיטטיבי. בשנה האחרונה גם נכנסתי אישית לעולם רוחני של מדיטציות. אני שואל יותר שאלות וזה מתחבר גם למוסיקה שאני שומע וכותב.

חוץ מזה אני תמיד בבלוז ובדלתא בלוז והשנה הבנתי שזה הכיוון שלי. הבלוז משחרר אנרגיה ומעביר כאב. אין מוסיקה שמדברת אלי יותר מהמוסיקה הזאת. רוברט ג'ונסון מדהים. יש לי תקליט ויניל עם הקומפליט שלו וזה מדהים אותי איך אדם אחד עושה את זה. כנראה צריך לפגוש את השטן כדי לדעת לעשות את זה. לפני שנה עשיתי 'טיול אחרי צבא', בגיל 28. טסתי לארה"ב ומקסיקו. הבאתי איתי גיטרה אקוסטית קטנה מניו-יורק והיא נותנת לי את הצליל של הבלוז.

איזה מוסיקה אתה הכי אוהב לנגן כשאתה לבד?
בין בלוז לראגה, סוג של מדיטציה עם גיטרה. זה משהו שחזרתי אליו בשנים האחרונות עם גיטרות אקוסטיות. אני משחק עם זה שעות.

מה היה לך הכי קשה ללמוד כגיטריסט, ואיך התגברת על כך? – בבקשה טיפים! אנחנו מנסים לעזור לאנשים 🙂
בתחילת הדרך היה לי קשה להופיע. זה לוקח זמן וזה עניין של התמדה וביטחון. בשנים הראשונות הביטחון העצמי שלי כגיטריסט היה נמוך. תמיד היה גם מאבק בין הציור למוסיקה. אבל, כשהמוסיקה קורית, זה אחד הדברים הכי נשגבים שאדם יכול לחוות. זה יכול להיות גם סיוט מוחלט, אבל הזמן עוצר מלכת ואתה מתחבר עם הקהל, עם מאות אנשים, והופך לאנרגיה טהורה. זה בא עם המון קושי, כאב, רגש, אבל כשזה קורה, זה הדבר הכי טוב שאפשר להגיע אליו.

לאיזה אמן/ים היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך, ולמה?
אני לא יכול להצביע אל אמן אחד וזה גם השתנה במרוצת השנים. עד גיל מסוים הגיטרה של ג'ורג' האריסון והאישיות שלו הציתה לי את הדימיון ואז המלוינס, שעד היום היד שלי הולכת עם הצלילים שלהם, רוברט פריפ מקינג קרימזון.

כצייר, אמנים כמו רוברט קראמב ודודו גבע היו השפעה גדולה עליי. בגיל 19 אני ועוד שני חברים, ירמי שיק-בלום ועומר בן-יעקב, הוצאנו פנזין בשם 'קשקושי תחת', שמאד הושפע מ'סטיות של פינגווינים' (מגזין קומיקס ומוסיקה שיצא לאור בשנות ה- 90 י.נ) ואני היתי אחראי על הקומיקס שם.

אבל בשורה התחתונה, שאול לוריא ואיתמר לוי בלהקה שלי הם ההשפעה הגדולה ביותר שלי, הם הלכו איתי את הדרך והראו לי את הדרך. אנחנו ביחד בקין והבל מגיל 16 שלי ו-17 שלהם. את שאול הכרתי בתיכון, למדנו באותו בית ספר. היה חדר חזרות באלנבי שקראו לו "הגלאם", שהרבה להקות עברו בו. הוא כמו כוך מתחת לאדמה. היינו הולכים אליו אחרי בית ספר או בזמן בית ספר, מלאי הורמונים, ויושבים שם שעות על ג'מג'ומים. בשלב כלשהו איתמר לוי עצר אותנו ברחוב אלנבי וראה אותנו עם הגיטרות ושאל אם יש לנו מתופף והצטרף אלינו. אז נשארנו שלושתנו. היו חברים שהצטרפו ונפרדו מאיתנו. בסוף נשאר הגרעין של שלושתנו. רשמית התחלנו עם ההרכב הנוכחי ב- 2007, ואנחנו כבר עשור יחד.

באיזו גיטרה אתה הכי אוהב לנגן?
היום הכי נוח לי עם הלס פול שלי. לאחרונה נהניתי גם מגיטרה פורטוגזית, שהיא האבטיפוס של היוקלילי. בחודשיים האחרונים נכנס גם באנג'ו לחיים שלי. חזרתי גם ל- Hagstrom שלי, גיטרה שוודית שכל האלבום הראשון שלנו מוקלט איתה.

על מה אתה עובד עכשיו?
אני עובד על האלבום השלישי של קין והבל 90210. הצטברה כמות אדירה של חומר ואנחנו נותנים להכל לזרום ושוקעים בלהיות ביחד בטבע ולהתמרכז. אנחנו יוצאים כל סוף שבוע לריטריט כתיבה ברחבי הארץ. באלבום יהיה שילוב של צבעים אקוסטיים עם אופי מחושמל. לאחרונה התחלתי גם לנגן בפרויקט צדדי, אני שם פאה ומנגן עם להקת קדחת.

מה היית אומר לילד שהתחיל עכשיו ללמוד גיטרה?
לגנוב כמה שיותר, לשמוע מוסיקה, לנגן אותה ולהנות מזה.

**

עורכי הסדרה: יעל ניסקי, אורי נוי | צילום סטילס: שרון עובדיה | צילום וידאו: שרון עובדיה | עריכת וידאו – עורכת וידאו: מורן לוי, עורך אחראי: אלון לוין

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-12-10

    50 שנה ללד זפלין – מופע מחווה

    21:00 צוותא, תל אביב

  • 2018-12-11

    עטר מיינר משיק אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • Lucille Crew & Echo

    20:30 ברקה, באר שבע

  • 2018-12-12

    אלון עדר ולהקה משיקים אלבום חדש

    22:00 בארבי, תל אביב

  • ביטניק משיקים אלבום בכורה

    21:00 לבונטין 7, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *