רעש מציג: כוח גיטרה עם גל ניסמן

צילום: שרון עובדיה

08/06/2017

מערכת רעש

רעש מציג: כוח גיטרה עם גל ניסמן

נסענו לקיבוץ רוחמה שבדרום הארץ לצלם את גל ניסמן, מנהיג ההרכב Full Trunk, ופגשנו ביוצר וגיטריסט צעיר ושאפתן, שדוהר קדימה ולא מתכוון לעצור. לפני שבע שנים הקים את ההרכב, והיום, אחרי שני אלבומים (ועוד אחד בדרך), הוא ממלא את המועדונים הגדולים ברחבי הארץ מקיר לקיר, מופיע עם ההרכב גם על הבמות ובפסטיבלים בחו"ל וזוכה להשמעות בתחנות הרדיו בארץ ובעולם. בואו להכיר יוצר צעיר ומבטיח שמגיש את שורשי הבלוז האמריקאי לקהל הישראלי בדרך מלהיבה ואנרגטית.

מי אני? במשפט אחד.
מוסיקאי יוצר, זמר, גיטריסט ומפיק.

מתי התחלת ללמוד מוסיקה ומה היה הכלי הראשון שלך?
בכיתה ז' קיבלתי גיטרה קלאסית מההורים שלי והתחלתי ללמוד מוסיקה קלאסית וקצת מוסיקה אירית. אגב, לא התמדתי בגיטרה באותה תקופה. למעשה, הפסקתי ללמוד לנגן אחרי שנתיים, בכיתה ט'. לא נגעתי בגיטרה עד אחרי הצבא, ואחר כך כבר למדתי המון לבד, מהאזנה לתקליטים וממוסיקאים אחרים.

ארז אלגרבלי ליווה את ההתחלה שלי. ניגנתי בהרכב שלו גיטרה והוא עבד איתי כמפיק על EP שהוצאתי. הוא למעשה הפיק את המוסיקה הראשונה שעשיתי. מעבר לכך, ישבנו הרבה מאד יחד והאזנו לתקליטים, והוא גם 'שלח' אותי להאזין להרבה סוגים של מוסיקה. הוא לימד אותי למה להקשיב, איך לפרק שיר לתפקידים, איך להתיחס למוסיקה, איך לגשת להפקה ומה הופך שיר או סאונד למיוחד. משם תפסתי כיוונים אחרים, אבל הוא נתן לי את כל הבסיס.

איך החלטת על גיטרה ולמה?
שאלה טובה למה דווקא גיטרה. התחלתי עם גיטרה מסיבה שאני אפילו לא זוכר מהי והיה לי שלב קטן שחשבתי ללמוד פסנתר אבל זה פשוט לא תפס אותי כמו גיטרה. החל מהרגע הראשון שבו נחשפתי להרבה סוגי מוסיקה, תמיד נמשכתי לשירים ולהקות שבהם הגיטרה היתה כלי מרכזי יחסית.

היום אני דווקא מוצא את היופי בהרבה כלים אחרים אבל אני כבר מבין שצריך להתמקד והרצון שלי ליצור ולהפיק מוסיקה חדשה עולה על הרצון להשקיע בלימוד נגינה על כלים נוספים.

איזה מוסיקה שמעת בבית במהלך הילדות ולאיזה כיוון התפתחת עם ההתבגרות?
בבית שמענו הרבה מוסיקת עולם שאמא שלי אהבה, החל ממוסיקה יוונית, ספרדית וכך הלאה. את הרוקנ'רול, הבלוז, הפופ וכל השאר גיליתי בעצמי או דרך חברים. כשהיתי נער שמעתי רד הוט צ'ילי פפרס ואחרי הצבא נכנסתי לתקופה של פולק עם בוב דילן וניל יאנג. לאחר מכן נסחפתי לתוך הבלוז. שמעתי הרבה ריי צ'ארלס, אריק קלפטון, לד זפלין, סטיבי ריי ווהן, פינק פלויד ודיפ פרפל.

היו בני משפחה נוספים שניגנו בבית? מוסיקאים?

אני בן יחיד וההורים שלי מעולם לא ניגנו, אבל אהבה למוסיקה תמיד היתה בבית.

מתי הרגשת שאתה יכול לקרוא לעצמך גיטריסט מקצועי?
לא חושב שמעולם קראתי לעצמי ככה. עד היום אני לא מתעסק יותר מידי בהגדרות האלה אני פשוט עושה מה שאני עושה ונותן לאנשים אחרים להגדיר את זה.

צפו בתיעוד: גל ניסמן מדגים טכניקת פריטה המשלבת בס וסולו, ומבצע את "Don't Look Away" של פול טראנק

איזה מוסיקה אתה שומע היום? מהארץ ומחו"ל.
בשנה האחרונה הקשבתי להרבה פופ, גם מהארץ ובעיקר מחו"ל. חזרתי לשמוע הרבה רגאיי. בגדול, מדליק אותי כל מה שמזיז לי את התחת ויש לו גרוב. בין היתר, שמעתי המון בלקן ביט בוקס ובוב מארלי.

לאחרונה אני מקשיב לאמנים והרכבים שמצליחים לשלב בין בלוז או Fאנק לבין פופ, כמו ברונו מארס והבלאק קיז. הם מצליחים לקחת ז'אנר איכותי מאד, אבל כבר פחות פופולארי, ולהפוך אותו לפופ. יש משהו מאד חדשני בגישה שלהם לכתיבה ובהרמוניה בשירים שלהם.

איזה מוסיקה אתה הכי אוהב לנגן כשאתה לבד?
למען האמת ואם להיות כנה, אני לא מנגן הרבה בשנה האחרונה לבד ולכיף שלי, יצא לי קצת לנגן מוסיקה מזרחית מפעם, כל מיני קלאסיקות. אני בעיקר שומע מוסיקה ומקדיש את רוב הזמן לכתיבה והפקה של האלבום החדש של פול טראנק.

מה היה לך הכי קשה ללמוד כגיטריסט, ואיך התגברת על כך?
אני חושב שהקטע הכי מאתגר שלמדתי אי פעם היה Windy and warm של צ'ט אטקינס, גיטריסט קאנטרי גדול. זה קטע אינסטרומנטלי עם טכניקה שנקראת "פינגר פיקינג" שבה אתה בעצם מנגן גם תפקיד בס שמלווה וביחד עם זה אתה מנגן את המלודיה. זה דורש לא מעט קורדינציה.

הטיפ שלי הוא נכון לכל קטע בכל רמה ובכל סגנון: שבו על התחת ותעבדו קשה. הרבה אנשים בטוחים שג'ימי הנדריקס או סטיבי ריי ווהן תפסו גיטרה ומהרגע הראשון ניגנו כמו שדים – והם טועים כי החבר'ה האלה היו פשוט מנגנים 10 שעות ביום. שום דבר לא בא בקלות. הכשרון בגיטרה מתבטא אולי ביכולת ללמוד מהר וביצירתיות אבל טכניקה, מהירות, סאונד, פיל – הכל בא מעבודה קשה ושעות של נגינה.

לאיזה אמן/ים היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך, ולמה?
מבחינת נגינת הגיטרה אני חושב שתמיד היו ויהיו לי שלושה מנטורים מרכזיים: דיויד גילמור, ג'ימי הנדריקס ואריק קלפטון. לכל אחד מהם יש השפעה ייחודית מאוד, שאני יכול לחפור שעות ולהסביר למה, אבל אני אנסה לתמצת כל אחד לשתי מילים. גילמור – בגלל הרגש והסאונד. הנדריקס – בגלל הגישה וה"ערסיות" וקלפטון פשוט בגלל שבזכותו למדתי לנגן גיטרה.

באיזו גיטרה אתה הכי אוהב לנגן?
יש לי הרבה חברים גיטריסטים שיש להם המון גיטרות והם אוהבים להחליף כל הזמן. אני יותר בחור של גיטרה אחת ויש לי את הבובה שלי (פנדר סטראט) שאני אוהב אותה בטרוף ואני מקווה שתלך איתי דרך כל החיים.

על מה אתה עובד עכשיו?
בימים אלו אני עובד על האלבום השלישי של פול טראנק שעתיד לצאת בסוף השנה הקרובה. הולך כל יום לאולפן שלי, כותב, מקליט, מילים, עיבודים, מנגינות, ליינים וכו'. במקביל, Full Trunk יצאה סיבוב קיץ עם הופעה חדשה שכבר משלבת שירים מהאלבום השלישי. ב- 14.6 נהיה בספריה אם הדרך, ב- 16.6 בפסטיבל שיק שוק עפולה, ב- 29.6 בפאבלה מנוף וב- 6.7 בשוק טורקי חיפה.

מה היית אומר לילד שהתחיל עכשיו ללמוד גיטרה?
יש הרבה דברים שאפשר להגיד. אם הייתי מדבר לילד שמאוהב בזה, באמת, הייתי אומר שני דברים: ראשית, שום דבר לא בא בקלות ומה שבא בקלות הולך בקלות, אז להתאמן זה חשוב. שנית, אל תשקיע את האנרגיה רק כדי להגיע להיות הכי מהיר והכי טוב על הגיטרה. ג'ימי הנדריקס ודיויד גילמור היו כלום, פשוט כלום, בלי השירים המדהימים שלהם. בלי מוסיקה טובה גיטריסט הוא כלום. ליצור זה חשוב.

עורכת הסדרה: יעל ניסקי | צילום וידאו וסטילס: שרון עובדיה | עורך וידאו: אלון לוין

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-09-23

    ספיר וולך משיקה אלבום בכורה

    22:00 האזור, תל אביב

  • עבודה זמנית משיקים סינגל בכורה

    20:00 לבונטין 7, תל אביב

  • 2019-09-25

    דניאל רובין משיקה אלבום חדש

    21:30 בסקולה, תל אביב

  • Suede בישראל

    21:30 לייב פארק, ראשל"צ

  • 2019-09-26

    Albert Tales משיקים את אי.פי הבכורה

    21:30 האזור, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

2

ראסל 10:12

  • 12/06/2017

    גל ניסמן הוא הדבר הבא במוסיקה. איזה איש ענק ומוכשר, תודה לכם

    הגב

סרחיו 14:43

  • 11/06/2017

    אני מעריץ שנים של גל ניסמן סחתן שהבאתם ראיון איתו

    הגב

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *