רעש מציג: כוח גיטרה עם גדי אלטמן

צילום: שרון עובדיה

29/06/2017

מערכת רעש

רעש מציג: כוח גיטרה עם גדי אלטמן

גדי אלטמן, המוכר בעיקר כמנהיג "בוטן מתוק בקרקס", הוא לא רק קול גדול אלא גם גיטריסט ובסיסט בחסד ואחד מכותבי השירים שהשאירו חותם בפס הקול הישראלי.

גדי אלטמן שייך לאותם כשרונות ייחודיים שאינם מעוניינים או זקוקים ללימודי תיאוריה או תווים. כשהוא שאוב מהתפוצצות היצירה המופלאה של גראנג' שנות ה- 90, עם שורשים דרום אמריקאיים, חיבור עמוק לקצב ועיניין מתמיד במוסיקה, אלטמן כיום מצליח לשלב את האהבות הגדולות שלו – רוק, מטאל, רגאיי ו- Fאנק – בקריירה המקצועית, בהרכבים אותם הוא מוביל ובשיתופי פעולה יצירתיים על הבמה ומחוצה לה.

קיבלנו מאלטמן שעור מאלף בקצב לרגאיי ו-Fאנק, זכינו לשמוע כמה סודות על הסאונד ה"פריך והקראנצ'י" שלו ואפילו קיבלנו ביצוע לשיר של בוב מארלי ואריק קלפטון. איזה קול, איזו גיטרה!

מי אני? במשפט אחד
אני מוסיקאי. אני זמר, גיטריסט, מלחין, מעבד ומפיק מוסיקלי.

מתי התחלת ללמוד מוסיקה ומה היה הכלי הראשון שלך?
הכלי הראשון שלי היה פסנתר. שלחו אותי בכיתה ו' לחוג אבל לא הלך לי כל כך טוב. בשלב כלשהו ביקשתי חנינה מהפסנתר, שהיה כלי סחי למדי, ולעבור לגיטרה, וזה פשוט התלבש טוב.

איך החלטת על גיטרה ולמה?
היתה בקיבוץ מורה לגיטרה קלאסית והציעו לי לנסות, בגלל שלא הלך לי טוב עם הפסנתר. בשלב מאד מוקדם בלימודים, הבנתי שכל מה שקשור לתיאוריה, תווים או נקודות שחורות על הנייר, לא מתחבר אליי. לאחרונה מצאתי מחברת שלי מכיתה יו"ד וגיליתי שכבר באמצע המחברת הפסקתי לכתוב, כלומר לא השלמתי את הלימודים התיאורטיים. שם התחיל משהו מאד מעניין של למידה בעל פה. עד היום המוסיקה שאני עושה ברובה מהראש. אני לא רושם כלום, אני יודע רק לקרוא ולכתוב אקורדים.

צפו בתיעוד: גדי אלטמן מאלתר ומדגים טכניקות פריטה, וחותם בקטע מתוך "Layla" של אריק קלפטון

איזה מוסיקה שמעת בבית במהלך הילדות ולאיזה כיוון התפתחת עם ההתבגרות?
ההורים שלי דרום אמריקאיים. בבית היה פטיפון והם תמיד ניגנו סמבה, מוסיקה מברזיל, מוסיקה לטינית וקצת ביטלס. זאת היתה תקופה מצחיקה שבה היו אלבומי נעימות כאלו, כמו "אקורדיון הזהב" או "חצוצרת הזהב", בהם ניגנו שירים שאת המלודיה שלהם מלווה הכלי, והם היו שומעים את הקשקוש הזה די הרבה.

מעבר לכך, החוויות הראשונות של הילדות שלי בשנות ה- 80 התחילו בקסטות של דוראן דוראן ובון ג'ובי, שאח שלי היה מקשיב להן והסאונד הזה הגיע גם אליי. היינו גם חזק בסיקסטיז ובסבנטיז – שמענו סנטנה, פינק פלויד, לד זפלין, וודסטוק, יס ודורז, ואת כל הוייב של הפסיכדליה חרשנו מכל הכיוונים.
בתחילת שנות ה- 90, עם פריחת הגראנג', הכל פשוט התחבר ונדבק וקרע לזה את הצורה. להקות שחררו אלבומים מופתיים כל שנה וכולן פעלו במקביל – נירוואנה, אליס אין צ'יינס, סטון טמפל פיילוטס, סאונד גארדן, פרל ג'אם.

היה באותו עשור עושר מדהים של מוסיקה וכל הז'אנרים התחיל להתערבב בצורה נפלאה. מצד אחד, היינו חסידים נלהבים של מטאל, עם להקות כמו פנתרה ומטאליקה, ומצד שני, רד הוט צ'ילי פפרס הגיעו ונתנו לנו שיעור ב- Fאנק. ואז, אתה שומע הרכב כל כך מיוחד כמו פיית' נו מור, שיודע לשלב פאנק, מטאל ורוק. אהבתי גם את ההשקה בין היפ-הופ לרוק עם להקות כמו Rage Against the Machine ו- Limp Bizkit, אפילו הפופ היה טוב בשנות ה- 90, כי שירים לא התחבאו מאחורי עיבודים. היה הרבה מה ללמוד כסינגר-סונגרייטר בעשור הזה.

בגיל יותר מאוחר, החל משנת 2000, התחיל סיפור האהבה שלי עם רגאיי, בזכות בוב מארלי שהגיע אליי לאוזן כשהייתי בארה"ב עם הפליינג בייבי. כשחזרתי לארץ כבר הייתי מכור קשה. נגנבתי מכמות השירים הבלתי נגמרת, מהמגוון והמסר של בוב מארלי.

היו בני משפחה נוספים שניגנו בבית? מוסיקאים?
אמא שלי ניגנה בצעירותה גיטרה ושרה במקהלה של בית הספר. היתה לה גיטרה קלאסית ואנחנו גדלנו עם הגיטרה הזאת בבית. כל הילדות הייתי משחק איתה, ובגלל שלא ידעתי לנגן הייתי מסובב אותה הפוך, מצמיד את המיתרים לבטן, מתופף על הגב שלה ועושה כאילו אני פורט. יום אחד פשוט סובבתי את הגיטרה והתחלתי לנגן בה כמו שצריך.

מתי הרגשת שאתה יכול לקרוא לעצמך גיטריסט מקצועי?
אני לא ממש יודע, אבל אני זוכר שבתקופת הנעורים שלי עניין המקצועיות היה מאד חשוב והיה רצון חזק להגיע כמה שיותר מהר למצב שבו אני שולט בכלי. בדור שלנו היה לנו חשוב מאד לעשות חזרות, להתאמן ולהיות טוב. לא מיהרנו להגיע לבמה ולהגיד שאנחנו הכי טובים בעולם. קודם כל דאגנו להיות בטוחים שאנחנו באמת נשמע ונראה כך.

איזה מוסיקה אתה שומע היום? מהארץ ומחו"ל.
אני שומע הכל. אני מקשיב המון לאחרונה ל- Jamiroquai. ביום יום, אני שומע הרבה Chronics, בוב מארלי, רוק, גראנג', ומאד מאד אוהב את פינק פלויד ודיוויד גילמור.

איזה מוסיקה אתה הכי אוהב לנגן כשאתה לבד?
אני הכי נהנה לנגן את השירים שלי או שירים שמעניינים אותי. אם שמעתי שיר מעניין, אני ארצה לנסות אותו בעצמי, להוציא את האקורדים שלו ולשחק איתו.

מה היה לך הכי קשה ללמוד כגיטריסט, ואיך התגברת על כך?
טכניקה. אי אפשר להגיד שהתגברתי על כך עד היום, הטכניקה שלי די מסריחה. אבל, בתור ילדון המורה היה נותן לי שיר, לדוגמה שיר של הביטלס, ואומר לי להוציא ממנו את הסולו, והייתי צריך להוציא אותו רק משמיעה. גיליתי, שחוץ ממהירות, אין דבר שאתה לא יכול לנגן משמיעה אם אתה מתרכז ומקשיב. בזמנו היינו מאטים את המהירות של הקלטת כדי לשמוע את הפראזה עוברת יותר לאט ליד האוזן.

לאיזה אמן/ים היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך, ולמה?
שני אמנים – פינק פלויד ובוב מארלי. פינק פלויד – על התפיסה, התודעה, המוסיקאים, הנגינה בלהקה ועל הפרוק לתפקידים. אפשר להקשיב לכל אחד מהם בנפרד וללמוד את התפקידים המעניינים שלהם. בוב מארלי – בגלל המסר וההשפעה, ובגלל זה שהוא הצליח לקחת את השואו-ביזנס ולהפוך אותו למשהו הרבה יותר אמיתי, נקי וכנה ופחות קרקסי. הוא לימד אותי לקחת את המוסיקה ברצינות ואת המסר ברצינות.

באיזו גיטרה אתה הכי אוהב לנגן?
יש לי גיטרה אקוסטית של גיבסון שתמיד נמצאת אצלי ביד. זאת כבר לא שאלה של "אוהב", זה פשוט הכלי שעובד אצלי הכי הרבה. מעבר לכך, יש לי Gibson Les Paul ו- Fender Stratocaster. כולן ביחד משלימות את הצרכים שלי בתור גיטריסט.

על מה אתה עובד עכשיו?
לאחרונה הוצאתי אלבום חדש עם 'בוטן מתוק בקרקס', בקרוב נוציא כנראה סינגל חדש מעבר לאלבום. אנחנו עובדים על הפקה חדשה, הכוללת קאברים אנפלאגד של גראנג' שנות ה- 90, דוגמת נירוואנה, אליס אין צ'יינס ופרל ג'אם. במקביל אני עובד על אלבום חדש עם עוד להקה שלי 'כוח ראסטה'. בקיץ הקרוב כוח ראסטה יוצא להרבה הופעות במסיבות ובמסיבות-חוף ושווה לעקוב. בנוסף, אני כותב הרבה ופותח את הראש לז'אנרים נוספים – אני עובד עם הרכב הטראנס הישראלי 'באבל', ומשלב גיטרות עם מוסיקת טראנס.

מעבר לכך, אני מופיע המון, חורש את הארץ ומלווה אמנים אחרים. אני מנגן גיטרה לסאבלימינל ולשמעון ולוי (גלעד ויטל שמעון ורואי לוי) משוטי הנבואה. וכמובן, מתפרנס מהופעות באירועים בעזרת הקאברים המופלאים ונהנה לשמח אנשים. אני מרגיש שכל יום שעובר אני חבר טוב יותר של המוסיקה.

מה היית אומר לילד שהתחיל עכשיו ללמוד גיטרה?
תתאמן הרבה! צריך לנגן לפחות שלוש שעות ביום. בנוסף, חשוב מאד בעולם המוסיקה להיות אוטודידקט וכמה שיותר עצמאי. כדאי ללמוד להשתמש בכלים שנותנת לנו רשת האינטרנט, לפתוח טיונר במחשב ולצפות בשיעורים ללימוד עצמי ביוטיוב.

מעל לכל, הערך החשוב ביותר הוא סקרנות. אם לא תהיה סקרן אתה לעולם לא תלמד שום דבר לעומק. אז, בהצלחה לכולם ואל תשכחו לנגן עם מפרט!

עורכת הסדרה: יעל ניסקי | צילום וידאו וסטילס: שרון עובדיה | עורך וידאו: אלון לוין

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-09-23

    ספיר וולך משיקה אלבום בכורה

    22:00 האזור, תל אביב

  • עבודה זמנית משיקים סינגל בכורה

    20:00 לבונטין 7, תל אביב

  • 2019-09-25

    דניאל רובין משיקה אלבום חדש

    21:30 בסקולה, תל אביב

  • Suede בישראל

    21:30 לייב פארק, ראשל"צ

  • 2019-09-26

    Albert Tales משיקים את אי.פי הבכורה

    21:30 האזור, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *