רעש מציג: כוח גיטרה עם אפרים שמיר

צילום: שרון עובדיה

06/07/2017

מערכת רעש

רעש מציג: כוח גיטרה עם אפרים שמיר

לא צריך להציג את אפרים שמיר. המוסיקה שלו נטועה עמוק בדנ"א הישראלי, ויחד עם זאת, קיים בו עדיין אותו זיק מרדני שאוהב לדחוף את הגבולות ולא לגמרי ללכת בתלם – ואולי זאת גם הסיבה שהוא מתחבר כל כך לבלוז.

הסיפור של אפרים שמיר עם הגיטרה התחיל בגיל צעיר בפולין הקומוניסטית ונגמר כמו סיפור סינדרלה. כנער, התשוקה שלו לגיטרה חשמלית היתה כה עזה, עד שהוא החליט לבנות אותה בעצמו, במדינה בה גיטרות מסוג זה לא היו במצוא. בהתבגרותו הוא זכה להיות נוכח בחלק מההופעות הגדולות של אגדות הרוק של הסיקסטיז באירופה. לאחר שצפה במו עיניו ברולינג סטונז, באנימלס ובעוצמות האלימות של ג'ימי הנדריקס על הבמה, דבק בו החיידק. הנער עם הפרעות הקשב והריכוז, שנפלט מבית הספר למוסיקה ולמד לנגן בגיטרה מאולתרת לבדו, הפך לאחד המלחינים והמבצעים המשפיעים ביותר במוסיקה הישראלית.

קבלו ריאיון עם רוקיסט שהבלוז נמצא בנשמתו, עם קטע מצולם של חימום בוקר אמיתי, עוד לפני צחצוח השיניים.

מי אני? במשפט אחד
מוסיקאי, מלחין, פזמונאי, זמר, גיטריסט, מפיק.

מתי התחלת ללמוד מוסיקה ומה היה הכלי הראשון שלך?
לא כל כך למדתי מוסיקה. הלכתי כמה שנים לבית ספר למוסיקה בפולין. לא ממש למדתי שם. אפשר לומר שמבחינה מוסיקלית אני אנאלפבית. יש לי ADHD, אבל באותה תקופה לא זיהו את זה. בבית ספר למוסיקה מלמדים ילדים כל מיני דברים, חלק מהם נספגים וחלק לא, אבל בית הספר שאני למדתי בו עסק רק במוסיקה קלאסית, שאני לא אוהב. אז ביקרתי כמה שנים בבית הספר, ואחרי שהעיפו אותי משם כמה פעמים, ויתרתי.

הכלי הראשון שלי היה סירי מטבח ובקבוקים מלאי מים בכמויות שונות, שהייתי מתופף עליהם. אחר כך, הכלי הראשון היה כינור ואחריו קונטרה-בס וגם טיפה פסנתר.

איך החלטת על גיטרה ולמה?
אחרי שהעיפו אותי מבית הספר למוסיקה, אמי החליטה, שכדי להבטיח את עתידי כקבצן, אני צריך לדעת לנגן אקורדיון ואז הכל יהיה בסדר. לצערה, גם הוא לא עבד בשבילי, כי אין שירים של הביטלס עם אקורדיון. באותו שלב, בערך בגיל 13-14, עדיין בפולין, אחי הבוגר החליט שהוא יהיה האמרגן שלי וכך נעשה מיליונים, ואז הוא קנה לי גיטרה.

גיטרה היה לי הכי קל ללמוד, כי למדתי לבד ומחברים. גיטרה היא כלי קל יחסית ללימוד, אפשר מהר מאד לתפקד איתה וללוות את עצמך ברמה של חובב. היא גם ענתה מיד על הצרכים שלי – גיטרה היא גם כלי הרמוני וגם קצבי וזה אפשר לי ללוות את עצמי, כי בראש ובראשונה הייתי זמר.

מאד רציתי גיטרה חשמלית, אבל בפולין הקומוניסטית לא היו גיטרות חשמליות. היחידה שהיתה לי היא זאת שבניתי בעצמי עם חברים שלי. החלטנו לגייס את החברים והמשפחה לעזור לנו. אביו של אחד החברים שלי היה נגר והוא ייצר לנו את הגוף והצוואר. אח שלי עבד במפעל לציפויים, ניקל וכרום והוא ייצר לנו חלקים מיוחדים. בנינו גיטרה אדומה והיה לה ריח חזק של לק. היא היתה איומה, אבל היא היחידה שהיתה לנו ואהבנו אותה מאד.

בשלב מאוחר יותר, הצ'כים התחילו לייצר גיטרות חשמליות ובעקבותיהם גם הפולנים. קיבלתי את החשמלית האמיתית הראשונה שלי בגיל 15-16. אבל את האמיתית-אמיתית, המקצועית, קניתי רק כשכוורת היתה באירוויזיון בלונדון – גיטרה גיבסון, שאחר כך נגנבה בארצות הברית.

לשפע ולמחסור יש יתרונות וחסרונות. במחסור אתה הופך להיות ממציא חדשני. ההנאה גדולה כי אתה מעורב בכל מרכיב ואתה לומד המון. אני זוכר את ריח הלק של הגיטרה החשמלית הראשונה שלי עד היום.

צפו בתיעוד: אפרים שמיר מנגן בלוז

איזה מוסיקה שמעת בבית במהלך הילדות ולאיזה כיוון התפתחת עם ההתבגרות?
לשמחתנו, למשטר הקומוניסטי בפולין לא היה קונפליקט עם אמנויות ולא היה לו איכפת מהשפעות של מוסיקת פופ ורוק, להבדיל ממשטרים אחרים, וזה היה מאד מקובל. בפולין לא היו תקליטים מחו"ל, ולכן הרדיו היה מאד אטרקטיבי. שמענו מגוון רחב מאד של מוסיקה ברדיו, בעיקר ממרכז אירופה. אחי הגדול הקשיב הרבה לפופ של שנות החמישים, שהיה למעשה ג'אז, דוגמת לואי ארמסטרונג, אלה פיצג'רלד, ואני הקשבתי ללהקות בריטיות וצרפתיות שעסקו ברוקנ'רול , פרה-ביטלס, קצת אלוויס, Shadows, קליף ריצ'ארד וכדומה.

בנוסף, הרבה מאד להקות מחו"ל הגיעו להופיע בפולין, בעיקר מבריטניה, צרפת ואיטליה. ראיתי את האנימלס, את הרולינג סטונס, את ברנדה לי והפלטרס. היה לי חבר שאבא שלו עבד במשרד האמרגנות הממשלתי, שהביא את כל המופעים לפולין, והוא נתן לי את האפשרות לגשת מאחורי הקלעים. זה עשה עליי רושם אדיר כנער. פגשתי את האנימלס באופן אישי באחד המופעים, והגיטריסט שלהם אפילו נתן לי לנגן בגיטרה שלו.

היו בני משפחה נוספים שניגנו בבית? מוסיקאים?
לא היו מוסיקאים בבית. אני הייתי הראשון.

מתי הרגשת שאתה יכול לקרוא לעצמך גיטריסט מקצועי?
זה קרה רק אחרי כוורת. בכוורת הייתי בין שני גיטריסטים מאד טובים ומקצוענים וקיבלתי תיאבון להיות גיטריסט. היו מקרים בהם היו לי רעיונות לגיטרה והצעתי להם לנסות אותם, והם מצידם הציעו לי ללמוד את מה שאני מציע ולנגן את זה לבד, וכך התחלתי לנגן בצורה אינטנסיבית יותר. אין ספק שהיו לי שני מודלים לחיקוי מדהימים. רק כמה שנים אחרי כוורת, ואחרי השקעה גדולה בכלי, הבנתי שאני גיטריסט מקצועי.

איזה מוסיקה אתה שומע היום? מהארץ ומחו"ל.
אני מקשיב הרבה למוסיקה שהקשבתי לה כשהייתי נער. לא היתה לי גישה לתקליטים באותה תקופה, אז היום כשאני יכול להשיג הכל בלחיצת כפתור, זה פשוט מופלא. אני מקשיב בעיקר למוסיקה של שנות השישים, החמישים והשבעים. אני מקשיב גם לג'אז ולמוסיקה אתנית, אפריקאית וערבית מודרנית. יש הרכבים ערביים, שכוללים מוסיקאים מוכשרים שלמדו בלונדון ומייצרים מוסיקה מדהימה. בכלל, הדור הצעיר הערבי מרתק אותי.

זה סוד גדול בארץ, אבל יש הרבה מוסיקה ישראלית טובה שאף אחד לא מקשיב לה. הרכבים מדהימים כמו רבע לאפריקה, TATRAN, התפוחים. יש גם ג'אז ישראלי ברמה גבוהה מאד שמופיע בחו"ל, כי בארץ אף אחד לא רוצה לשמוע אותם. יש קפיצה אדירה בתחום עם נגנים ומוסיקאים שלא עוסקים בפופ, וזה כולל גם מוסיקה אוריינטלית שהדור הצעיר מייצר כאן, שהיא פשוט מדהימה.

איזה מוסיקה אתה הכי אוהב לנגן כשאתה לבד?
בלוז. אני מוקף בים גיטרות ומנגן בלוז ובו אני מתמחה. מה שטוב בבלוז הוא האלתורים – הבלוז נדיב ואתה לא חייב להיות הנגן הכי טוב בעולם כדי להיות אותנטי ואמיתי. אם אתה מנגן באהבה, הכל הולך.

מה היה לך הכי קשה ללמוד כגיטריסט, ואיך התגברת על כך?
הכל היה קשה. היה לי קשה בגלל ה- ADHD. היו לי מגבלות מוטוריות שדרשו ממני הרבה אימון, שאני עדיין עושה עד עצם היום הזה על בסיס יומי. אבל, מה שמדהים בגיטרה הוא שהיא כלי מאד פשוט, שמציג אינסוף אפשרויות. העולם מלא בדוגמאות של גיטריסטים שהמציאו סגנונות ושיטות נגינה מכאן ועד אינסוף, וזה עולם בלתי נגמר.

לאיזה אמן/ים היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך, ולמה?
המוסיקאים של שנות השישים, הביטלס הסטונס, אמני הבלוז הקלאסיים בתחום הגיטרה דוגמת מאדי ווטרס, וכמובן אריק קלפטון וג'וני ווינטר.

כשעלינו ארצה, בדרך לישראל עברנו דרך וינה ושם ראיתי הופעה של ג'ימי הנדריקס. שם גיליתי את הצד האפל והאגרסיבי יותר כמוסיקאי. הנדריקס היה אלים על הבמה, עם הרבה ווליום ואקשן. אגב, הוא השמיד את הגיטרה בסוף ההופעה, ריסק אותה לחתיכות בסוג של טקס וודו, והקהל מצידו השמיד את התיאטרון בסופה – לא נשאר כיסא אחד עומד. כנער זה מאד הרשים אותי. אגב, אין ספק כמובן שההשפעות של הנדריקס שאובות מהבלוז האורגינלי שדיברתי עליו קודם.

לכן, במהלך הקריירה תמיד הגשתי סוג של קומבינציה בין סופט פופ, שגם מאד אהבתי כנער, לבין הארד רוק. מצד אחד, עם שירים כמו 'שיעור מולדת' ומצד שני, עם להקה כמו 'חמסין'.

באיזו גיטרה אתה הכי אוהב לנגן?
אני אוהב לנגן על גיבסונים. יש לי 18 גיטרות ורובן של גיבסון, על דגמיה השונים.

על מה אתה עובד עכשיו?
אני בעיקר עובד על להיות גיטריסט טוב ומתאמן כל יום ברוטינה. מלבד זאת, רוב הפעילות שלי היא בהופעות – אני רץ בכל הארץ עם שלוש הופעות במקביל. בכל יום שלישי האחרון של כל חודש אני מנגן בלוז ב'שבלול' בנמל תל אביב ("עולם הבלוז של אפרים שמיר") ומארח מוסיקאים שונים, ביניהם אלון אולארצ'יק, מיקי שביב, גיא דגן, עוז נוי ועוד. ההופעה הקרובה במסגרת הזאת תתקיים ב- 25.7 בהשתתפות יהודה עדר.

מעבר לכך, אני ממשיך לרוץ עם מופע של השירים שלי, עם הלהיטים הגדולים מכל הזמנים מכוורת ועד היום. מופע נוסף הוא "נפגשנו", מופע משותף עם אלון אולארצ'יק. המופע הקרוב במסגרת הזאת מתקיים ב- 13.7 בסינמטק ת"א, מופע התרמה עבור עמותת "אופק לילדינו".

מה היית אומר לילד שהתחיל עכשיו ללמוד גיטרה?
מצפה לך הרפתקה גדולה – תתאמן הרבה ושיטתי. מינימום שעה-שעתיים ביום.

עורכת הסדרה: יעל ניסקי | צילום וידאו וסטילס: שרון עובדיה | עורך וידאו: אלון לוין

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2019-09-23

    ספיר וולך משיקה אלבום בכורה

    22:00 האזור, תל אביב

  • עבודה זמנית משיקים סינגל בכורה

    20:00 לבונטין 7, תל אביב

  • 2019-09-25

    דניאל רובין משיקה אלבום חדש

    21:30 בסקולה, תל אביב

  • Suede בישראל

    21:30 לייב פארק, ראשל"צ

  • 2019-09-26

    Albert Tales משיקים את אי.פי הבכורה

    21:30 האזור, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *