מגזין רעש ומכללת BPM מציגים: חשיפה ראשונה עם דניאל אמסלם

דניאל אמסלם. צילום: אייל אמסלם

14/03/2018

דניאל סלגניק

מגזין רעש ומכללת BPM מציגים: חשיפה ראשונה עם דניאל אמסלם

"חשיפה ראשונה" היא סדרת כתבות שבה נחשוף ונראיין מוסיקאים בוגרי מסלול זמר-יוצר של מכללת BPM, רגע לפני שהם עוזבים את המכללה ויוצאים לדרך עצמאית. בואו להכיר את דניאל אמסלם.

השימוש בלופר, אשר עלה לאחרונה לכותרות עם בחירתה של נטע ברזילי לנציגת ישראל באירוויזיון, החל לצבור תאוצה ולפרוח אצל אמנים מקומיים. למי שאינו יודע, הלופר הוא פדל שבלחיצה מקליט רצועה שמתווספת לאחרות ומנוגנת לאורך הופעה בפקודה. בצורה זאת האמן יכול לאט לאט לבנות נגנים או תפקידים נוספים לבדו ולהעשיר ולגוון את היצירה שלו בשכבות.

כשרק שמעתי על אד שירן, ג'ינג'י מנומש בן 20 וטיפה שמוציא להיטים בקצב של מפעל, הדבר שהכי הדהים אותי היו ההופעות שלו, משום שהוא הצליח להוכיח את הכוח של המכשיר הזה גם בהופעות המונים וליצור תזמורת של איש אחד מול קהל של עשרים-שלושים אלף איש.

דניאל אמסלם, בן 25, מצליח בשימוש אטי וזהיר בלופר לבנות שיר מנופח לבדו שמגיע לקרשנדו בסופו, ומעביר המון רגש בזמן שהוא עושה את זה. בשיחה עם אמסלם אני מקבל רושם של בחור קצת מופנם. הוא פחות אמן פופ מוחצן ויותר המשורר המיוסר על הבמה. התשובות שלו לעיתים קצרות ומעט הססניות, אבל כשמתחילים לדבר על מוסיקה – אני שומע את הביטחון בקולו.

צפו בבכורה בקליפ BPM@NIGHT לשירו המקורי של דניאל אמסלם "Old Pages"

או-קי, אז סיימת את הטיול, את הצבא, את כל הצעדים הבלויים במסלול של כולם. למה הלכת ללמוד מוסיקה?
"תמיד ידעתי שאני רוצה להמשיך בכיוון הזה של המוסיקה, לכתוב שירים ולבצע אותם, לכתוב ולהלחין. ורציתי לצאת יותר ממוקצע, ל 'עולם הגדול', מה שנקרא. אני כותב מגיל 17, ורציתי שתהיה לי יותר מקצועיות לעשות מה שאני רוצה לעשות בעצם".

וברטרוספקטיבה, לימודי מוסיקה הביאו אותך למקום שאתה רוצה להיות בו?
"כן. לאו דווקא המסלול עצמו, אלא החוויה של להיות עמוק בתוך המוסיקה עם אנשים שהם נטו מוסיקאים. אין לי הרבה חברים מוסיקאים חוץ ממני, באשדוד, אני די היחיד כאן (צוחק)".

אם כבר מדברים על מוסיקה, בוא נדבר רגע דוגרי על השאלה המתבקשת למוסיקאי מתחיל – למה הלכת למוסיקה? – הרי בארץ מאוד קשה להצליח, לזרוח פה -ואתה היית קצין בצבא, שזה בדרך כלל אדם שעושה החלטות מאוד אנליטיות וקרות – אז איך מזה הלכת למשהו שהוא בערך כמו לזכות בלוטו?
"עוד מלפני הצבא, איכשהו סידרתי לעצמי ככה את הכיוון של החיים שאני רוצה ללכת להתעסק במוסיקה. אני רואה אנשים שהולכים ללמוד דברים שהם לא אוהבים. 4-5 שנים לומדים דברים שהם לא רוצים ללמוד, הולכים לעבוד וחוזרים הביתה מבואסים כי העבודה שלהם על הפנים. קשה לשבת במשרד כל יום מתשע עד חמש בעבודה שאתה לא אוהב. ואמרתי לעצמי שאין מצב שאני עושה את זה.

אני רואה את עצמי הולך בכיוון של להתחיל כל יום בלעשות מה שאני רוצה לעשות, גם אם הסיכוי להצליח הוא נמוך מאוד"

היצירה שלך באנגלית, בסופו של דבר מתקשרת לכוונה של להגדיל את הסיכויים להצליח? שההצלחה שלך לא תעצור בנתב"ג אלא תפרוץ הלאה מהארץ?
"בערך. אמא שלי אמריקאית, וכל הזמן דיברו איתי בחצי אנגלית בבית, אז יש לי את החמש יחידות אנגלית (צוחק), וזה פשוט יוצא ככה. ניסיתי לכתוב בעברית ולא יוצא. אני לוקח את הגיטרה וזה פשוט יוצא באנגלית. הכיוון הוא כמובן לנסות להצליח פה בישראל, אבל גם להמשיך הלאה לאמריקה".

יש להקות כמו פול טראנק לדוגמה. הם התחילו בעברית, ועברו לאנגלית – אבל הם להקה נורא ארץ-ישראלית. יש להם נגיעות אתניות מזרחיות במוסיקה, הסולן שלהם שם את זוהר ארגוב ואריק קלפטון על אותה המדרגה מבחינת השפעות. השאלה היא – אצלך, אם כשאתה שר באנגלית, אתה מרגיש שאתה מתחבר למשהו יותר אמריקאי, חו"לניקי כזה, או משהו ישראלי?
המוסיקה שלי היא יותר אמריקאית. אני מגדיר את מה שאני מנגן כאינדי פולק אמריקאי. בשירים שלי אין יותר מדי טעם ישראלי מבחינת הכתיבה, האתניות.

אז למה לא לקחת את הדברים ולנסות להצליח בחו"ל במקום לנסות להצליח כאן ולגדול החוצה?
"אני רואה את זה יותר במקביל, איכשהו. יכול להיות שיש תכנון לעבור אבל זה קשה יותר ממה שזה נשמע. פתאום אתה מעתיק את החיים שלך למקום שאתה לא מכיר את הסצנה או אף אחד שם. אז כרגע אני עוד מנסה לראות איך תופסים או מקבלים אותי פה, ובו בזמן אני עושה את המחקר שלי על ארצות הברית"

אני רוצה לשאול דווקא שאלה קצת קשה לסיום – למה אתה חושב שאתה תצליח כאן, יש המון אנשים מוכשרים בישראל. למה אתה חושב שאתה לא תהיה טיפה בים אלא כן תצליח לפרוץ?
"כשאני יורד מהבמה הרבה פעמים באים אליי ואומרים לי, בין אם זה היה לבד או עם להקה, 'רואים שאתה מתחבר לזה, שאתה שר מהלב'. בסופו של דבר השירים שלי זה ממני לעולם, אני מחפש לנגוע באנשים, ולגרום להם להרגיש. קשה להרגיש היום. הכול נורא זמין והכול אותו דבר כביכול. אתה שומע מישהו ואתה אומר 'הוא נשמע כמו איקס'.אז כשהרגש קהה, במציאות של היום, אני מחפש לפוצץ את הבועה ולגרום למישהו להרגיש. לעבור את החומה הזאת"


בימים אלו אמסלם, שכבר הוציא סינגל בכורה בשם "Fire", עובד על אלבום הבכורה שלו שעתיד להיקרא In/Out, ומופיע בכל הארץ. הוא שואג לתוך המיקרופון, שר בגבוהים, מתופף על הגיטרה, משלב קולות. לעתים מסתמן שהגרון שלו אינו בשל לחלוטין ומפספס טיפה, אך דבר אחד הוא בטוח מצליח להעביר החוצה – רגש יסודי ועמוק.

לקראת יציאת הסינגל השני שלו, "Old Pages", אמסלם יופיע ברחבי הארץ בחודש מרץ: 19.3 בטפטפת (הפקולטה לחקלאות) ברחובות, 29.3 בברטולוצ'י בזכרון יעקב.

**

קליפ BPM@NIGHT צולם במסגרת פעילות קידום הסטודנטים והבוגרים של מכללת BPM הנהנים מקשר הדוק עם תעשיית המוסיקה.

צילום: ליאור אלון | סאונד: דניאל אמסלם | עורכת הסדרה: יעל ניסקי

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-10-17

    פסטיבל אינדיסיטי

    19:30 מרכז העיר ירושלים

  • אבישג זיו משיקה אלבום חדש

    21:00 בית היוצר, תל אביב

  • אביתר ברנוביץ' משיק אלבום בכורה

    22:00 תיאטרון תמונע, תל אביב

  • הודנא אורקסטרה משיקים אלבום חדש

    21:00 תדר, תל אביב

  • 2018-10-18

    ערב מחווה לדייויד בואי

    20:30 אוזןבר, תל אביב

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *