פולק למתקדמים

עיצוב: משה צ'יטיאת

31/08/2017

יעל ניסקי

פולק למתקדמים

הקולות המעניינים בקאמבק המפתיע של מוסיקת הפולק האמריקאית

מוסיקאים צעירים מחזירים אותנו בשנים האחרונות לצליל החם של אמריקה השורשית. ניתן לשער שהתהפוכות שעברה המדינה מבחינה פוליטית ושלטונית, בשילוב עם התרבות הדיגיטלית הצינית, יצרו תחושת געגוע למוסיקת פולק, שנמצאת בבסיס התרבות האמריקאית. היא היתה שם תמיד ללא ספק, עוד מתחילת המאה ה- 20, ובין אם היתה אופנתית או לא, היא היתה 'הדבר האמיתי' שהשפיע על סגנונות, כתיבה והגשה של אמנים רבים לאורך השנים.

בכל דור מתבלטים כמה מוסיקאים וכותבי שירים שמצליחים להביא את הפולק שוב לחזית, לחדש אותה ולהפוך אותה לרלוונטית בשנית. גם בישראל, הרכבים ומוסיקאים, שהשכילו לזהות את המגמה, נושאים פניהם לאמריקה עם קו סגנוני דומה, בהם OSOG, Lola Marsh, מאיה איזקוביץ, ג'יין בורדו ועוד.

נביא לפניכם מספר אמנים והרכבים מעניינים שהתבלטו בשנים האחרונות, כאשר לקחו את מוסיקת הפולק צעד אחד קדימה, ושילבו את הניחוח המתוק של הנוסטלגיה עם פרשנות חדשה ומרעננת.

ואלרי ג'ון (Valerie June)

אי אפשר להשאר אדישים מול הקול של ואלרי ג'ון. יש שימצאו אותו מוזר ויש שימצאו בו חום ונחמה ואת החיבוק של אמריקה הישנה והטובה. ג'ון גדלה בממפיס, טנסי, והדבר מורגש במראה שלה, בכתיבה ובמוסיקה. היא מציגה שילוב ייחודי בין פולק, בלוז, גוספל וקאנטרי ופורטת את צליליה בגיטרה, בנג'ו ויוקלילי. אלבום הבכורה המצוין שלה "Pushin’ Against a Stone", בו נכללו מספר שירים שנכתבו יחד עם דן אורבך מהבלאק קיז, הביא לידי ביטוי צליל מאד שורשי ואותנטי וזכה לתשבוחות רבות.

באלבום החדש שלה, שיצא השנה, "The Order of Time", היא הציגה זיקה גדולה יותר לסול ובלוז, ולדבריה השתמשה בחומרים שכתבה במהלך העשור האחרון. יש שטענו שקולה קצת נעלם או השתנה ברקע של העיבודים החדשים באלבום. אולם, הדבר הבטוח לגבי אמנית הפולק הייחודית הזאת, הוא שהיא ממשיכה לצמוח, להשתנות ולהתפתח מאלבום לאלבום. שווה להאזין ולעקוב.

קווין מורבי (Kevin Morby)

קוין מורבי הזכיר לי במשך זמן רב את בוב דילן. ההשפעה בשירים ללא ספק ברורה, במיוחד בגרסאות האקוסטיות, דבר שמתבטא אפילו באינטונציה של השירה. הסאונד שלו מבוסס ברובו על גיטרה, ואפשר להגיד שהוא רזה ויחסית פשוט. אולם, כמו אמני הפולק הגדולים ביותר, יותר מכל, מורבי הוא כותב שירים מצוין וכנה, שיודע לספר סיפורים בדייקנות וברגישות מזווית אישית ולגעת בבלוטות הרגש.

מורבי, שמוצאו מקנזס, שימש בעברו כבסיסט של Woods ו- The Babies. מאז, הוא הוציא ארבעה אלבומי סולו, כשהאלבום האחרון שלו "City Music", כשמו, מציג סאונד אורבני יותר מקודמיו, כמו גם סיפורים הלקוחים מהעיר, מחייו ומחיי אחרים. אחד השירים הנוגעים והמצמררים ביותר הוא "I Have Been to the Mountain" בו הוא פורט את סיפורו של אזרח אמריקני שנהרג בחניקה בידיו של שוטר ניו-יורקי. בשיר "Come to Me Now" הוא שר "אני לא יכול לחכות שהשמש תשקע, נמאס לי להסתנוור בעיר המגעילה והקטנה הזאת". השירים הללו כולם ביטויים לרגשות המעורבים של איש בודד בעיר גדולה.

ג'וני פלין (Johnny Flynn)

ג'וני פלין הוא האמן היחיד ברשימה זאת שאינו אמריקאי. פלין הוא אמן פולק בריטי/דרום אפריקאי, והוא לא רק סינגר-סונגרייטר, אלא גם שחקן כריזמטי שהפציע בכמה הפקות מדוברות, בהן בסדרה "Genius", ששודרה לאחרונה בנשיונל ג'אוגרפיק, ובה שיחק את אלברט איינשטיין הצעיר, ובסדרה "Detectorists" (הפקה של ה- BBC). אבל אם נניח את קריירת המשחק שלו בצד, פלין מציג יכולות כתיבה, שירה ונגינה מרשימות, עם שירים שרוטים ומצולקים, שנוגעים-לא נוגעים בשירי עם אנגליים מסורתיים. הוא הוציא לאורך השנים מספר אלבומים ואף כתב שירים ופסי קול לסדרות, סרטים ומחזות.

האלבום האחרון שלו, "Sillions", יצא השנה, לאחר מספר שנים של שקט. בריאיון ל- iNews הוא אומר: "הקשר שלי עם המסורת ועם קציר של דברים שכבר עבר זמנם לפני עידנים – אני לא רואה אותו כרזה או נדוש, אלא כחשוב באמת בגלל כל החדשנות שיש כיום; אנשים חדשים עם רעיונות חדשים הם גם פנטסטיים, אבל גם מפחידים בדרך שבה הכל נשחק.. ויש למידה מהעבר שפשוט נעלמת".

שייקי גרייבס (Shakey Graves)

שייקי גרייבס הוא תזמורת של איש אחד. הוא מסתובב ברחבי ארצות הברית עם גיטרה, מזוודת-תוף ניידת וטמבורין המחוברים לדוושות. את כולם הוא יודע להפעיל לבדו בבת אחת בצורה מופלאה והרמונית, ואיכשהו גם לשיר ברגישות תוך כדי הכל. אל תתפתו לחשוב שמדובר במופע קרקס – שייקי גריבס הוא שם הבמה של אחד הסינגר-סונגרייטרים המדוברים באמריקה בשנים האחרונות.

הוא נולד כאלחנדרו רוז-גרסיה באוסטין, טקסס, והסגנון שלו באופן לא מפתיע, הוא שילוב של פולק, קאנטרי, בלוז ורוק. מאז תחילת פעילותו הוא הוציא ארבעה אלבומים מעניינים וחרש את במות המועדונים והפסטיבלים לאורך ולרוחב ארצות הברית – כשההופעות שלו כמעט תמיד סולד-אאוט.

בן הארפר (Ben Harper)

בן הארפר אינו נער חדש בסביבה. הוא פרץ לעולם המוסיקה כבר בשנות ה- 90, והוכיח את עצמו ככשרון ייחודי בנגינת גיטרה, שירה וכתיבה אקטיביסטית. במהלך השנים הוא הוציא 13 אלבומים, כשהוא נע ומשתנה בין מגוון סגנונות, בהם פולק, בלוז, רגאיי, Fאנק, רוק וסול. יחד עם זאת, בשנה האחרונה, הארפר, בן ה- 46, חזר לסאונד השורשי והעמוק של הפולק האמריקאי, כשהוא משתף פעולה עם ההרכב המקורי שלו, The Innocent Criminals.

בריאיון לרדיו KEXP הוא מספר כי זהו שיתוף הפעולה הראשון עם ההרכב, לאחר נתק של קרוב לעשר שנים, וההתחדשות אכן באה לידי ביטוי בשירים, בטקסטים ובמסרים החריפים בשירים. בשיר הנושא של האלבום "Call it What it is", הוא מראה יכולות מרשימות בנגינה על גיטרת Lap. הוא מוחה כנגד הרג של אפרו-אמריקנים על ידי שוטרים בארצות הברית ואומר – "קראו לזה כפי שזה – רצח".

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו

    לוח הופעות

  • 2018-04-27

    הקולקטיב משיקים אלבום חדש

    21:30 בארבי, תל אביב

  • יהלי סובול עם זואי פולנסקי

    22:00 צוותא, תל אביב

  • 2018-04-28

    Garden City Movement משיקים אלבום חדש

    20:30 בארבי, תל אביב

  • שי צברי טריו

    21:30 וונדרבר, חיפה

  • יזהר אשדות במופע סולו

    21:30 ברקה, באר שבע

  • לכל ההופעות

  • רעש

    הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים

תגובות גולשים

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *